קרדיט תמונה: Zirat AI
המירוץ לתשתית: 700 מיליארד דולר יושקעו השנה במרכזי נתונים ל-AI
ענקיות הטכנולוגיה מתכננות להשקיע סכומים חסרי תקדים בתשתיות AI בשנת 2026: אמזון תוביל עם 200 מיליארד דולר, גוגל עם 180 מיליארד, ומטא עם 125 מיליארד. בסך הכול, ההשקעות במרכזי נתונים עבור AI צפויות להגיע ל-700 מיליארד דולר בשנה הזו בלבד. מאחורי המספרים המסחררים עומדים עסקאות ענק בין OpenAI לבין Oracle, השקעות הדדיות בין Nvidia ללקוחותיה, ופרויקטים מסיביים כמו Stargate. אך כשהחובות גדלים והמשקיעים מביעים דאגה, השאלה היא האם ההשקעות הללו באמת יניבו תשואה.
המרוץ החדש של עמק הסיליקון
ההשקעות בתשתיות AI עברו מגדר של תקציבי פיתוח רגילים לנתונים שמזכירים תקציבי מדינות. כפי שעולה מדיווח מקיף שפורסם היום ב-TechCrunch על ידי ראסל ברנדום, ענקיות הטכנולוגיה מתכננות להוציא כ-700 מיליארד דולר על תשתיות AI במהלך 2026 בלבד. המספרים המדהימים האלה משקפים מרוץ חימוש אמיתי בין החברות המובילות, כאשר כל אחת מנסה להבטיח לעצמה עמדת יתרון בעידן ה-AI.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
לפי נתוני ההשקעות המתוכננות לשנה הנוכחית, אמזון מובילה עם תקציב של 200 מיליארד דולר (עלייה מ-131 מיליארד ב-2025), גוגל במקום שני עם 175-185 מיליארד דולר (עלייה מ-91 מיליארד), ומטא עם 115-135 מיליארד דולר (עלייה מ-71 מיליארד). אלה לא סתם מספרים על הנייר - מדובר בבנייה פיזית של מרכזי נתונים ענקיים, רכישת ציוד, והסדרי אנרגיה מורכבים.
העסקה שהתחילה הכול
ההשקעה של Microsoft ב-OpenAI בשנת 2019, שהחלה בסכום של מיליארד דולר, היא זו שבעצם הציתה את המרוץ הנוכחי. מה שהפך את העסקה ליעילה במיוחד הוא המבנה שלה: Microsoft הפכה לספקית הענן הבלעדית של OpenAI, וככל שצרכי האימון של המודלים גדלו, יותר מההשקעה הגיע בצורה של קרדיט Azure במקום כספי מזומן. האינטרס עבד לטובת 2 החברות: Mirosoft יכלה לדווח על מכירות Azure גבוהות יותר, ו-OpenAI קיבלה מימון להוצאה הכבדה ביותר שלה.
עד היום, Microsoft השקיעה כ-14 מיליארד דולר ב-OpenAI - השקעה שצפויה להניב תשואה עצומה כאשר OpenAI תעבור להיות חברה למטרות רווח. אולם בשנה שעברה, OpenAI הכריזה שהיא לא תשתמש עוד ב-Azure באופן בלעדי, אלא תעניק ל-Microsoft זכות סירוב ראשונה אך תפנה לספקים אחרים אם הצרכים שלה לא ייענו.
Oracle: השחקן המפתיע
הסיפור המרתק ביותר בשנה האחרונה הוא עלייתה המטאורית של Oracle. ב-30 ביוני 2025, Oracle חשפה בדיווח ל-SEC שהיא חתמה על עסקת שירותי ענן בהיקף של 30 מיליארד דולר עם שותף לא מזוהה - שמאוחר יותר התגלה כ-OpenAI. זה יותר מכל הכנסות הענן של החברה בשנה הקודמת. מניית החברה זינקה.
כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר, Oracle חשפה עסקה נוספת: הסכם לחמש שנים בהיקף של 300 מיליארד דולר לכוח מחשוב, שאמור להתחיל ב-2027. המספר המדהים הזה מניח צמיחה עצומה לשתי החברות - OpenAI פשוט אין לה 300 מיליארד דולר להוציא כיום. אך עוד לפני שדולר אחד הוצא, העסקה כבר ביססה את Oracle כאחת מספקיות התשתיות המובילות ל-AI.
המעגל של Nvidia
ככל שמעבדות ה-AI ממהרות לבנות תשתית, רובן קונות GPUs מחברה אחת: Nvidia. המסחר הזה הפך את Nvidia לבעלת מצבור מזומנים, והיא משקיעה את הכסף חזרה בענף בדרכים יצירתיות יותר ויותר. בספטמבר 2025, Nvidia קנתה 4% ממניות המתחרה Intel תמורת 5 מיליארד דולר. אבל מפתיע עוד יותר היו העסקאות עם הלקוחות שלה עצמה.
שבוע לאחר חשיפת עסקת Intel, החברה הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר ב-OpenAI, ששולמה ב-GPUs שישמשו בפרויקטי מרכזי הנתונים של OpenAI. Nvidia הכריזה מאז על עסקה דומה עם xAI של אילון מאסק, ו-OpenAI השיקה הסדר נפרד של GPU-תמורת-מניות עם AMD.
אם זה נשמע מעגלי, זה בגלל שזה בדיוק כך! GPUs של Nvidia יקרים כי הם נדירים - ועל ידי מסחר בהם ישירות לתוך תוכנית מרכזי נתונים מתנפחת, Nvidia מוודאת שהם יישארו כאלה. אפשר לומר את אותו דבר על המניות הפרטיות של OpenAI, שיקרות יותר דווקא כי לא ניתן להשיגן דרך השווקים הציבוריים.
מרכזי הנתונים הענקיים של מטא
עבור חברות כמו Meta שיש להן תשתית מורשת משמעותית, הסיפור מורכב יותר - אם כי לא פחות יקר. מארק צוקרברג, מנכ"ל Meta, הצהיר שהחברה מתכננת להוציא 600 מיליארד דולר על תשתית בארה"ב עד סוף 2028. במחצית הראשונה של 2025, החברה הוציאה 30 מיליארד דולר יותר מהשנה הקודמת, מונעת בעיקר משאיפות ה-AI הגדלות שלה.
חלק מההוצאה הזו הולך לחוזי ענן גדולים, כמו עסקה של 10 מיליארד דולר עם Google Cloud. אבל עוד יותר משאבים מושקעים בשני מרכזי נתונים מסיביים חדשים. אתר חדש בשטח של 2,250 דונם בלואיזיאנה, המכונה Hyperion, יעלה כ-10 מיליארד דולר לבנייה ויספק כ-5 ג'יגה-וואט של כוח מחשוב. באופן בולט, האתר כולל הסדר עם תחנת כוח גרעינית מקומית להתמודדות עם עומס האנרגיה המוגבר.
פרויקט Stargate: הירח או כלום
יומיים בלבד לאחר השבעתו השנייה בינואר שעבר, הנשיא טראמפ הכריז על מיזם משותף בין SoftBank, OpenAI ו-Oracle, שנועד להוציא 500 מיליארד דולר על בניית תשתית AI בארצות הברית. הפרויקט, שנקרא "Stargate" על שם הסרט מ-1994, הגיע עם כמות אדירה של תרגיל יחסי ציבור, כאשר טראמפ כינה אותו "פרויקט תשתית ה-AI הגדול ביותר בהיסטוריה".
במתווה הכללי, התוכנית הייתה ש-SoftBank תספק את המימון, כאשר Oracle תטפל בבנייה עם תשומות מ-OpenAI. על הכול יפקח טראמפ, שהבטיח לפנות כל מכשול רגולטורי שעלול להאט את הבנייה. אך היו ספקות מההתחלה, כולל מאילון מאסק, יריבו העסקי של אלטמן, שטען שלפרויקט אין את הכספים הזמינים.
ככל שההייפ שקע, הפרויקט איבד חלק מהמומנטום. באוגוסט דיווח Bloomberg שהשותפים נכשלים להגיע להסכמה. עם זאת, הפרויקט התקדם עם בניית שמונה מרכזי נתונים באבילין, טקסס, כאשר הבנייה על המבנה האחרון אמורה להסתיים עד סוף 2026.
השלכות על השוק הישראלי
ההשקעות הענקיות האלה משפיעות גם על המערכת הישראלית. חברות ישראליות רבות מתבססות על תשתיות ענן של AWS, Azure ו-Google Cloud, וההשקעות המסיביות משפרות את הזמינות והיכולות שעומדות לרשותן. בנוסף, חברות ישראליות רבות מספקות טכנולוגיות תומכות למרכזי נתונים - מאבטחת סייבר ועד ניהול אנרגיה וקירור.
מצד שני, הריכוזיות הגוברת של התשתיות בידי מספר שחקנים גדולים יוצרת תלות שיכולה להוות סיכון לחברות קטנות יותר. כאשר Nvidia קובעת מחירים ו-Oracle קובעת תנאים, חברות ישראליות צעירות עלולות למצוא את עצמן בקשיים להתחרות.
המחיר הסביבתי
סוג זה של בנייה כרוך בעלויות סביבתיות אמיתיות. xAI של אילון מאסק בנתה מרכז נתונים היברידי ומתקן ייצור חשמל משלה בדרום ממפיס, טנסי. המתקן הפך במהירות לאחד מפולטי הכימיקלים המייצרים ערפיח, וזאת בשל שורה של טורבינות גז טבעי שלפי מומחים מפרות את חוק האוויר הנקי.
החשש של וול סטריט
כאשר חברות הטכנולוגיה התייצבו לדווח על תוכניות ההוצאות ההוניות שלהן ל-2026, מרכזי הנתונים הפכו את המספרים להרבה יותר מעניינים - והרבה יותר גדולים, וזו היתה נקודת איתות שהפחידה כמה מהמשקיעים. למרות זאת החברות לא נרתעו ונצמדו לטענה שתשתית AI חיונית לעתיד החברות שלהן.
זה יצר דינמיקה מוזרה. כצפוי, מנהלי הטכנולוגיה אופטימיים יותר לגבי AI מהמקבילים שלהם בוול סטריט - וככל שחברות הטכנולוגיה מוציאות יותר כסף, הבנקאים שלהן נעשים יותר עצבניים. אם נוסיף לזה את כמויות החוב העצומות שחברות רבות לוקחות על עצמן למימון הבנייה, נתחיל לשמוע CFOs ברחבי העמק חורקים שיניים.
זה עדיין לא הפחית מההוצאות על AI, אבל זה יקרה בקרוב - אלא אם כן החברות יצליחו להוכיח שההשקעות האלה באמת משתלמות. השאלה המרכזית שעומדת כעת על הפרק היא האם הצמיחה בהכנסות מ-AI תספיק כדי להצדיק את ההשקעות הבלתי נתפסות האלה, או שמא מדובר בבועה שעלולה להתפוצץ ולהשאיר את הענף עם תשתיות ענק וחובות עוד יותר ענקיים.