קרדיט תמונה: Chip Somodevilla / Getty Images
אילון מאסק מצית ויכוח עם סרטון Grok המדמה הצהרת אהבה
מאסק העלה ב-X סרטון שנוצר ב-Grok Imagine של xAI ובו דמות נשית אומרת "I will always love you" בקול סינתטי, ובהמשך פרסם קטע נוסף המייחס אמירה לשחקנית סידני סוויני. הרשת סערה, והסופרת ג׳ויס קרול אוֹטְס ביקרה בחריפות את מאסק. המקרה מעלה שאלות על דיפפייקים, זכויות דמות וקול, שקיפות וסימון מדיה סינתטית — גם בהקשר הישראלי.
אילון מאסק העלה בסוף השבוע ל-X סרטון שנוצר באמצעות Grok Imagine, כלי הווידאו והתמונות מבית xAI, ובו דמות אנימטיבית על רחוב גשום אומרת בקול סינתטי: "I will always love you". הפוסט, שפורסם בשעה 4:20 לפנות בוקר (שעון מזרח ארה"ב), הוביל לגל תגובות עוקצניות על האינטימיות המלאכותית של התוצר. כעבור דקות פרסם מאסק סרטון נוסף שיוחס לשחקנית סידני סוויני, ובה נשמעת אמירה "You are so cringe" בקול שאינו תואם את קולה המוכר.
מעבר ללעג הסרקסטי של משתמשים, הסופרת זוכת הפרסים ג׳ויס קרול אוֹטְס האשימה את מאסק בהיעדר עניין ביופי ובתרבות אנושית, בין אם חברים, טבע או ספרים. מאסק השיב בבוטות. השיח סביב שני הסרטונים הדגיש שוב את קו התפר העדין בין משחקי בינה מלאכותית לבין שאלות של אחריות, שקיפות והסכמה של בני אדם שמראיהם או קולם משוחזרים.
Grok Imagine, שהושק ב-2025 על ידי xAI, ממקם את עצמו בקצה היצירתי של יצירת דימויים ווידאו סינתטיים. היכולת לייצר דמות מדברת וקליפ בעל אופי ריאליסטי משקפת את הקלות שבה ניתן כיום לייצר דיפפייקים — לא רק בתמונה אלא גם בקול. כאן טמון האתגר: כאשר דמות מפורסמת כמו סידני סוויני מזוהה בסרטון עם קול שאינו שלה, עולה שאלה של זכויות דמות וקול, והאם ניתנה הסכמה מפורשת לשימוש כזה.
ברמה המשפטית, ארה"ב מתקדמת לעבר חקיקה מגוננת על קול ודמות: למשל, Tennessee ELVIS Act שנכנס לתוקף ב-2024 מרחיב הגנות על קול ולikeness במציאות של קלונינג קולי. באירופה, חוק ה-AI של האיחוד האירופי מחייב שקיפות וסימון ברור של "מדיה סינתטית" ודיפפייקים. בפלטפורמות, קיימות מדיניות נגד מדיה מניפולטיבית מטעה, אך יישום עקבי של סימונים והסרות עדיין מאתגר, במיוחד כשבעלי פלטפורמה עצמם מקדמים תכנים ניסיוניים.
בישראל אין כיום "זכות פרסום" סטטוטורית מובהקת, אך שימוש מסחרי בדמות או בקול של אדם ללא הסכמה עשוי להוות פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות ואף לעורר עילות בנזיקין ועשיית עושר. מותגים ויוצרים מקומיים שמפרסמים ב-X או מייבאים קמפיינים שנוצרו בכלי AI צריכים לכלול בהסכמים רישיונות מפורשים לשימוש בקול ובדמות, לוודא מנגנוני סימון דיפפייק, ולשקול הטמעת Content Credentials (C2PA) כדי לתעד את תהליכי היצירה.
מבחינה טכנולוגית-מוצרית, Grok Imagine משתלב במגמה רחבה של כלים המייצרים וידאו וקול מאפס, ומדגימה יכולות מרשימות אך גם פערי בטיחות: סימון אוטומטי, זיהוי דיפפייקים והגבלות שימוש לפי נושאים וקהלים. לא ברור מתי או אם הכלי יתמוך בעברית באופן מלא, ובינתיים פערי שפה מקשים על אימוץ מקומי בקמפיינים מורכבים. יחד עם זאת, עצם הדיון הציבורי שמאסק יוצר מעיד שהקרב הבא של ה-AI עובר מהדגמות טכנולוגיות לשאלות נורמטיביות: למי שייך הקול, כיצד מסמנים אמת ובדיה, ומתי ניסוי הופך להטעיה.
בשורה התחתונה: סרטון אהבה סינתטי של בעלים של פלטפורמה חברתית הוא לא רק גימיק. הוא מבחן לחץ לסטנדרטים של שקיפות, אחריות והסכמה בעולם שבו וידאו וקול ניתנים ליצירה בלחיצה אחת.