AI כנשק פוליטי: איך בינה מלאכותית משנה את פני הדמוקרטיה בישראל ובעולם

כשהדמוקרטיה נתקלת בבינה מלאכותית

בדצמבר 2024, רומניה עשתה משהו שאף מדינה אירופאית לא עשתה קודם: ביטלה בחירות נשיאותיות. לא בגלל זיוף קלפיות, לא בגלל מניפולציות פיזיות בקופסאות ההצבעה. הסיבה הייתה דיגיטלית לחלוטין: אלפי חשבונות בוטים מונעי בינה מלאכותית, שפעלו באופן מתואם על פני TikTok, Telegram ופייסבוק, הצליחו להפוך מועמד שולי שלא נרשם כמעט בסקרים למנצח בסיבוב הראשון עם 23% מהקולות.

קלין ג'ורג'סקו, מועמד בלתי תלוי בעל עמדות אנטי-מערביות ופרו-רוסיות, לא היה צפוי לזכות אפילו ב-5% מהקולות. אך בשבועות שקדמו להצבעה ב-24 בנובמבר, הנראות שלו ברשתות החברתיות זינקה באופן דרמטי. המנגנון, כפי שתיעדו מאוחר יותר שירותי הביטחון הרומניים, היה מתוחכם ומדויק: תוכן קצר ורגשי שהציג את ג'ורג'סקו כמציל מהמערכת, בעל דימויים של ילדים, קשישים וסמלים לאומיים, עם מסרים שתוכננו במיוחד כדי לעורר תגובה רגשית ולא שיקול דעת רציונלי.

המקרה הרומני אינו חריג. הוא מייצג מציאות חדשה שבה בינה מלאכותית הופכת לכלי מרכזי בהשפעה על מערכות פוליטיות ברחבי העולם.

מה כבר קורה: המפה העולמית של התערבות AI

ניתוח מקיף של מחזור הבחירות העולמי של 2024 מגלה שמעל 80% מהמדינות חוו מקרים ניכרים של שימוש ב-AI הקשור לתהליכים הבחירתיים שלהן. אבל הממצא המפתיע הוא שהציבור מתמקד במקום הלא נכון: בעוד שדיפפייקים (סרטונים והקלטות אודיו מזויפים) תופסים כותרות, 90% מהתערבויות ה-AI בפועל כוללות יצירת תוכן ממוקד, לא מדיה מטעה מתוחכמה.

באינדונזיה, הקמפיין של פרבוֹוֹ סוּבְּיַנְטוֹ, גנרל צבא בדימוס בעל רקורד זכויות אדם שנוי במחלוקת, השתמש ב-AI ליצירת דימויים של "סבא חמוד" – תמונות שהציגו אותו עם לחיים שמנמנות, הבעות רכות ומראה נגיש. הדימויים הופצו על שלטי חוצות, חולצות, מדבקות, ותפסו 19 מיליארד צפיות ב-TikTok. הקמפיין אף השיק פלטפורמה שאפשרה לבוחרים להכניס את עצמם לתמונות AI עם פרבוֹוֹ – בטיולים, בספארי ובפעילויות אחרות. המטרה לא הייתה ליצור מידע כוזב, אלא לעצב מחדש את התפיסה הציבורית של אופיו וערכיו של המועמד.

בטייוואן, במקביל לבחירות ינואר 2025, התגלה סרטון מניפולטיבי שהציג את המועמד לאי צ'ינג-טה מודה בקיומו של ילד לא חוקי ומביע חשש מחשיפת פרשת מין. הסרטון נוצר על ידי סינתזת תנועות שפתיים וקול כדי לשנות את התוכן המקורי של חומרי הקמפיין של לאי. למרות שהסרטון המשונה הופיע לראשונה בנובמבר 2023, הוא הופץ באופן המוני רק ב-9 בינואר 2025 – כשבועיים לפני הבחירות – בתזמון אסטרטגי שתוכנן להסב נזק מקסימלי תוך השארת זמן מינימלי לבדיקת עובדות ותגובה.

בארצות הברית, שיחת רובוט מזויפת המחקה את קולו של נשיא ג'ו ביידן דחקה בבוחרים בניו המפשייר לא להצביע בפריימריז הדמוקרטי, בטענה שכאילו הצבעה בפריימריז תפסול אותם מלהצביע בבחירות הכלליות. הפיק השיחה המזויפת עלה דולר אחד ולקח פחות מ-20 דקות.

הזווית הישראלית: 85% משתמשים ב-ChatGPT, אפס חקיקה

ישראל מציגה מקרה ייחודי: דמוקרטיה מתקדמת טכנולוגית עם יכולות AI משמעותיות, אך עם פגיעויות ניכרות להתערבות בחירות מונעת AI. על פי מחקר של האגודה הישראלית לאינטרנט, 85% מהאזרחים הישראלים השתמשו ב-ChatGPT, ו-76% משתמשים בו באופן תכוף. משמעות הדבר היא שלאוכלוסיית ישראל יש היכרות וגישה לכלי AI גנרטיביים גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לרוב הדמוקרטיות.

הפוליטיקאים הישראלים היו היסטורית מאמצים מוקדמים של חידושים טכנולוגיים בקמפיינים. מומחים צופים ש-AI יעקוב אחר מסלול דומה: אימוץ מהיר על ידי קמפיינים פוליטיים ישראלים, לעתים קרובות מהר יותר ממה שמסגרות רגולטוריות יכולות להכיל.

האיום הספציפי העומד בפני ישראל נובע מכך שישראל תקיים את הבחירות הראשונות שלה בעידן פוסט-ChatGPT בו כלי AI ליצירת תמונות, סרטונים וחיבור מהיר של טקסטים נגישים בקלות לציבור הרחב ולקמפיינים פוליטיים. תהילה שוורץ אלטשולר, ראש תוכנית הדמוקרטיה בעידן הדיגיטלי במכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהירה כי ישראל עומדת בפני אתגרים מיוחדים בהתחשב בתחכום הטכנולוגי של אנשי המבצע הפוליטיים שלה, העוצמה התחרותית של הבחירות הישראליות והפילוגים הפוליטיים העמוקים המאפיינים את הנוף הפוליטי של המדינה.

המנגנונים: איך AI משנה את כללי המשחק

בניגוד לתפיסה הרווחת, דיפפייקים אינם האיום המרכזי. ניתוח של מיליוני פרסומות פוליטיות בכמעט מאה מדינות גילה שמפלגות פוליטיות משתמשות יותר ויותר במדיה חברתית למסור מסרים מותאמים אישית לבוחרים, כאשר מיקרו-טרגוט הופך לאלמנט ברירת מחדל באסטרטגיה בחירתית מודרנית.

מיקרו-טרגוט מונע AI פועל ברמת פירוט שקמפיינים קודמים מעולם לא יכלו להשיג. בעוד שאנשי מבצע פוליטיים חילקו בעבר בוחרים לקטגוריות רחבות יחסית – אולי על בסיס גיל, רמת הכנסה, מיקום גיאוגרפי או רישום מפלגתי – מערכות מונעות AI יכולות כעת לזהות אנשים או מיקרו-קהילות על בסיס עשרות תכונות: העדפות צרכניות, דפוסי התנהגות מקוונים, בחירות בידור, דאגות בריאותיות, הרכב משפחתי, תחומי עניין חינוכיים ואינספור נקודות מידע אחרות.

במחקר שפורסם ב-Science בנובמבר 2024 נמצאו עדויות סיבתיות ברורות שאלגוריתמים של מדיה חברתית מעצבים ישירות קיטוב פוליטי. חוקרים מסטנפורד ו-MIT בנו תוסף דפדפן שסידר מחדש את הפידים של משתמשי X (לשעבר טוויטר) בזמן אמת, והוכיחו שבחירות אלגוריתמיות שינו ישירות את העמדות הפוליטיות של משתמשים בכמויות השוואות לכמה שנים של שינוי קיטוב בסקרים ארוכי טווח בארה"ב.

הממצא המדהים: 74% מהמשתתפים דיווחו שלא הבחינו בשום השפעה על החוויה שלהם, כלומר השפעות אלגוריתמיות פעלו מתחת למודעות מודעת, מעצבות עמדות מבלי שמשתמשים מזהים את ההתערבות.

איומים מתפתחים: מה עוד לא קרה אבל בדרך

מחקר מאוניברסיטת דרטמות' הדגים שתשובות שנוצרו ב-AI לסקרי דעת קהל כעת משכנעות עד כדי כך שהן עוברות כמעט כל בדיקת איכות שנועדה לזהות משיבים אנושיים, מחקות בהצלחה התנהגות אנושית אמיתית, ויכולות לשנות תחזיות סקרים מבלי להשאיר שום עדות למניפולציה. במספר סקרים גדולים שנערכו לפני בחירות 2024 בארה"ב, הכנסת רק כמה עשרות תשובות סינטטיות של AI הייתה הופכת תוצאות צפויות.

הממצא המדאיג: שיטות הזיהוי הקיימות נכשלו לזהות משיבים סינטטיים בכל שלב של המחקר, מה שמצביע על כך שזיהוי ומניעת מניפולציה כזו ידרשו מערכות אימות חדשות לחלוטין המסוגלות לאשר את הזהות האנושית האמיתית של משתתפי סקר.

משרד ביטחון המולדת האמריקאי הזהיר שכלי קול ווידאו של AI יכולים לשמש ליצירת רישומי בחירות מזויפים, להתחזות לצוות בחירות כדי לקבל גישה למידע רגיש, ליצור שיחות בוחרים מזויפות שנועדו להציף מוקדי טלפון של מינהל הבחירות, ולהפיץ מידע כוזב באינטרנט בצורה משכנעת יותר.

הבעיה הישראלית: חוסר רגולציה במדינה טכנולוגית

בישראל קיים כבר כעת פעילות בוטים מתוחכמת להגברת נרטיבים פוליטיים מסוימים ודיכוי אחרים. יובל דרור, דיקן לשעבר ללימודי תקשורת במכללה למינהל, הביע דאגה מיוחדת לגבי טקסטים שנוצרו ב-AI, שקשה הרבה יותר לזהות אותם בהשוואה לתמונות או סרטונים שנוצרו ב-AI. הוא הזהיר כי "אפשר ליצור הצגה כוזבת שבה המוני אנשים אומרים כך וכך ונראים כתנועת עם. כבר יש צבא של בוטים המהדהדים כמה אנשים ברשתות החברתיות".

ישראל כיום חסרה כל חוק המחייב שתוכן שנוצר על ידי מכונה יסומן ככזה. זה יוצר חלל רגולטורי שבו קמפיינים יכולים לפרוס תוכן שנוצר ב-AI – תמונות סינטטיות, סרטונים מפוברקים, אודיו שנוצר באופן מלאכותי – ללא כל דרישה לחשוף לבוחרים שהתוכן נוצר באופן מלאכותי.

אסטרטג פוליטי ישראלי בכיר אמר לכאורה לחוקרים: "קודם אנחנו מנצחים בבחירות, ואז נראה אם מה שעשינו חוקי או לא". נכונות מפורשת זו להמשיך עם קמפיין מופעל AI תחילה ולדאוג לחוקיות אחר כך מצביעה על כך שהבחירות הישראליות צפויות לראות פריסה משמעותית של כלי AI לפני שמסגרות רגולטוריות נקבעו לשלוט בשימושם.

השב"כ החל לעבוד במשותף עם ועדת הבחירות המרכזית לבחינת חששות לגבי השפעת AI על הבחירות. הוועדה הודיעה בפברואר 2026 כי היא מקימה צוות ייעודי בשיתוף השב"כ לבחינת איומי AI הקשורים לבחירות, עם תוכניות להקים פורום ייעודי בנושא הכולל ייצוג מהמנהל הלאומי לסייבר, הרשות להגנת הפרטיות וסוכנויות ביטחון אחרות.

הפער הרגולטורי העולמי

בארצות הברית, עד סוף 2024 עשרים מדינות אימצו חוקים הקשורים לבחירות נגד דיפפייקים, כאשר שתי מדינות אוסרות חומר כזה גם אם מסומן בבירור כלא אותנטי. קליפורניה וטקסס היו בין הראשונות להעביר חקיקה כזו.

עם זאת, מאמצים חקיקתיים אלה נתקלו באתגרים חוקתיים משמעותיים. תוך שעות מהחתימה על חוקי קליפורניה, כריסטופר קולס, אופרטיב פוליטי המתייחס לתוכן שנוצר ב-AI שלו כפרודיה פוליטית, הגיש תביעה לבית משפט פדרלי נגד קליפורניה, בטענה שהחוק מפר זכויות חופש הביטוי.

אתגרים משפטיים אלה מדגישים מתח בסיסי: כיצד יכולות דמוקרטיות להסדיר תוכן מטעה שנוצר ב-AI תוך כיבוד הגנות תיקון ראשון על נאום פוליטי ופרודיה? בתי המשפט מצאו בעקביות שאיסורים רחבים מדי על תוכן בחירות שנוצר ב-AI מפרים זכויות חופש הביטוי, בעוד שגישות צרות המוגבלות לתוכן "מטעה" מתגלות כקשות להגדרה ולאכיפה.

לאן זה הולך: מסע אל המחוזות הבלתי ידועים

המסלול של פיתוח טכנולוגיית AI מצביע על כך שגם התחכום וגם הנגישות של כלים להתערבות פוליטית יגדלו באופן משמעותי במהלך השנים הקרובות. טכנולוגיית דיפפייק נוכחית, למרות היותה מרשימה, עדיין מציגה חפצים נראים כאשר נבדקת מקרוב. ככל שמערכות AI גנרטיביות ממשיכות להשתפר – והן משתפרות בקצב מהיר – סימנים מסגירים אלה יהפכו נדירים יותר ויותר.

במקביל, כלים אלה הופכים נגישים באופן דרמטי יותר. בשנת 2020, יצירת דיפפייקים מתוחכמים דרשה מומחיות טכנית משמעותית וציוד מיוחד. עד 2024, ניתן היה להפיק את אותן תוצאות תוך דקות על ידי אנשים עם ידע טכני בסיסי באמצעות כלים זמינים בחינם. המסלול מצביע על כך שעד 2026 או 2027, יצירת דיפפייקים משכנעים תהיה פשוטה כמו הקלדת הנחיית טקסט לממשק אינטרנט.

מדאיג יותר מדיפפייקים עצמם הוא ההתכנסות של יכולות AI מרובות. ככל שמערכות AI משתפרות ביצירת תוכן, טרגוט התנהגותי, תיאום רשתות בוטים ומניפולציה שיחתית, השילוב של מערכות אלה יוצר השפעות מצטברות. מערכת AI יכולה לזהות בוחרים פגיעים באמצעות טרגוט התנהגותי, ליצור תוכן מותאם אישית שנועד לשכנע את אותם בוחרים ספציפיים, לפרוס את התוכן הזה באמצעות רשתות בוטים שיוצרות את המראה של תמיכת עם, לתאם מסרים אלה עם צ'אטבוטים AI שמחזקים את אותם מסרים דרך שיחות מותאמות אישית, וליצור בו זמנית פרופילי מדיה חברתית סינטטיים שנראים כאנשים אמיתיים התומכים במסר.

המסקנה: דמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית

הראיות שהוצגו בניתוח מקיף זה מוכיחות שבינה מלאכותית שינתה באופן יסודי את הנוף של התערבות בחירות, מניפולציה של בוחרים ושיח פוליטי. הטכנולוגיה התפתחה מאיום תיאורטי הנדון בספרות אקדמית ליכולת מבצעית המופעלת בבחירות עולמיות, בעוצמה מיוחדת במקומות אסטרטגיים כמו רומניה, טייוואן וארצות הברית.

עבור ישראל במיוחד, השילוב של חדירת AI גבוהה, תחכום טכנולוגי של אנשי מבצע פוליטיים, פילוגים פוליטיים עמוקים והיעדר מסגרות רגולטוריות מספקות יוצר פגיעות מיוחדת. הבחירות של 2026 צפויות לראות פריסה משמעותית של כלי AI בקמפיינים ישראלים, פוטנציאלית ללא קווים מנחים משפטיים או אתיים ברורים המסדירים את השימוש בהם.

המסלול של פיתוח AI מצביע על כך שהתחכום והנגישות של כלי התערבות בחירות ימשיכו לגדול. בתוך שנים, יצירת דיפפייקים משכנעים תהיה פשוטה כמו כתיבת הנחיית טקסט. ההתכנסות של יצירת תוכן AI, טרגוט התנהגותי, רשתות בוטים ומערכות שכנוע מאיימת ליצור סביבת מידע שבה כל בוחר מקבל מציאות פוליטית מותאמת אישית, מנותקת מהבסיס העובדתי המשותף הנדרש לדיון דמוקרטי.

התמודדות עם איומים אלה דורשת פעולה דחופה בחזיתות מרובות: פיתוח מנגנוני זיהוי ואימות טכניים חזקים, מסגרות חקיקתיות שמבססות כללים ברורים לשימוש ב-AI בבחירות, חשיפה חובה של תוכן שנוצר ב-AI, חינוך בוחרים המשפר אוריינות מדיה והערכה ביקורתית של מידע, שיתוף פעולה בינלאומי למעקב והתמודדות עם התערבות חוצה גבולות, ורפורמות מוסדיות המחזקות את החוסן של תהליכים דמוקרטיים למניפולציה.

ללא תגובות מקיפות כאלה, התערבות בחירות מונעת AI מאיימת להפוך למאפיין מתמשך של קמפיינים דמוקרטיים, לשחוק את האמון הציבורי בבחירות, להעמיק את הקיטוב ולערער באופן יסודי את יכולתן של מערכות דמוקרטיות לייצג את ההעדפות האותנטיות של אזרחים. שלמות הדמוקרטיה בעשור הקרוב תלויה בהכרה באתגר זה ובהגיבה עם הדחיפות והמשאבים שהוא דורש.