MIT: למה ביטול העבודה בעקבות כלי AI לא בהכרח ישפר את חיינו
ד"ר מיכל מסני בוחן מה נותן לעבודה ערך מעבר לשכר, ומזהיר כי שבוע עבודה מקוצר או ביטול עבודה עלולים לפגוע ברווחה, בקהילה ובתחושת משמעות, במיוחד בעידן האוטומציה והבינה המלאכותית.
מיכל מסני (Michal Masny), מומחה לתחום אתיקה של טכנולוגיה ב MIT, מציע מבט פילוסופי חד על שאלה שמעסיקה כיום ממשלות, מעסיקים ועובדים: מה הופך עבודה לדבר בעל ערך, ומה יקרה אם טכנולוגיות חדשות יצמצמו אותה משמעותית.
עבודה כיותר מתלוש משכורת
מסני, הפועל במחלקה לפילוסופיה של MIT במסגרת NC Ethics of Technology Postdoctoral Fellowship, טוען שעבודה מספקת לאנשים שורה של תועלות שקשה להחליף באמצעים אחרים. מעבר להכנסה, היא מעניקה הזדמנות לפתח מצוינות בתחום מסוים, לתרום חברתית, לזכות בהכרה ולהשתייך לקהילה שמייצרת רצף של שגרה, מחויבות ולכידות.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
בתוך השיח הציבורי על אוטומציה, בינה מלאכותית, וקיצורי שבוע העבודה, מסני מציב דגל אזהרה: גם אם יש תרחישים שבהם עובדים ירוויחו יותר זמן פנוי או פחות לחץ, הוא אינו משוכנע כי עתיד עם פחות עבודה, או אפילו בלי עבודה כלל, יהיה טוב באופן חד משמעי לכולם. לשיטתו, עבודה היא גם הכרחית וגם בעלת ערך חיובי, והאתגר האמיתי הוא למצוא שילובים מיטביים בין עבודה לפנאי, בהתאם לאדם, לקהילה ולנסיבות.
אתיקה וטכנולוגיה: לא לחכות לרגולטור בסוף הדרך
אחת הנקודות המרכזיות בעשייה של מסני ב MIT היא חינוך מדעי ומקצועי שמטמיע חשיבה מוסרית כבר בשלב התכנון והפיתוח. הוא מבקש, כפי שהוא מתאר, ליצור מדענים ומהנדסים שחושבים על פרויקטים ותוצאות אפשריות כפי שעורכי דין ופילוסופים היו חושבים, ולהפך. מסני מזהיר מפני “פער החוכמה” בין יכולת טכנולוגית מתקדמת לבין הבנה חברתית ומוסרית, ומזכיר את אזהרתו של קרל סייגן על סכנת הפיכה ל“חזקים בלי להפוך לחכמים באותה מידה”.
הוא מסביר שהחלוקה המסורתית, שבה מהנדסים מפתחים טכנולוגיות ורק אחר כך פילוסופים ומשפטנים מעריכים ומסדירים, כבר אינה ישימה בקצב ההמצאה והפריסה של טכנולוגיות חדשות, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית.
מה הוא חקר ולימד ב MIT
מסני הגיע ל MIT בסתיו 2024 לאחר פוסט דוקטורט באוניברסיטת ברקלי. הוא יליד פולין, בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון, ולמד גם באוקספורד ובאוניברסיטת וורוויק. תחומי המחקר שלו כוללים את תורת הערך, אתיקה של טכנולוגיה ופילוסופיה חברתית ופוליטית, לצד נושאים כמו רווחת אדם ובעלי חיים, חובות כלפי דורות עתידיים, סיכוני הכחדה, עתיד העבודה וטכנולוגיות אנטי-אייג’ינג.
במהלך שהותו הוא פרסם מאמרים על סוגיות אתיות הנוגעות לעתיד האנושות, נושא שמתחבר ישירות לדיון בסיכונים קיומיים סביב AI. הוא גם לימד את הקורס לתואר ראשון Ethics of Technology (24.131), השתתף בהוראה משותפת של קורס בביו-אתיקה והוביל קבוצת מחקר סטודנטיאלית על דיפ-פייקים.
למה זה חשוב עכשיו
הטענה של מסני מערערת על הנחת יסוד פופולרית שלפיה “פחות עבודה” היא בהכרח “יותר רווחה”. בעידן שבו ארגונים מנסים לאזן בין אוטומציה, פריון, שחיקה ומשבר משמעות, ההבנה שעבודה היא גם תשתית חברתית ופסיכולוגית יכולה להשפיע על מדיניות ציבורית, על תכנון מקצועות עתידיים, ועל הדרך שבה חברות טכנולוגיה בוחנות את ההשלכות של המוצרים שהן משחררות לשוק.
מסני צפוי להתחיל ללמד באוניברסיטת קולורדו בבולדר בסתיו 2026, ולהמשיך לבחון כיצד ניתן לשמר את הערך האנושי של עבודה תוך התאמה למציאות טכנולוגית שמשנה את כללי המשחק.
דובר התמיכה המוסדית בתוכנית, קירן סטיה, ראש המחלקה לבלשנות ולפילוסופיה ב MIT, מציין כי המלגה מאפשרת להביא ל-MIT פילוסופים צעירים יוצאי דופן הפועלים בצומת של אתיקה ו-AI, ובוחנים את ההשפעות המערכתיות של טכנולוגיות מחשוב חדשות ואת האתגרים המוסריים, החברתיים והפוליטיים שהן מציבות.