
כלכלנים ומומחי AI: האוטומציה לא תהרוס את שוק העבודה
בפסגת הכלכלה השנתית של אוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה נשאלה השאלה הנצחית: האם בינה מלאכותית תחסל מקומות עבודה? התשובה שהציגו כלכלנים ומומחים הייתה ברורה: לא. כפי שפורסם על ידי Noozhawk, הדיון חשף לקחים רלוונטיים גם לשוק העבודה הישראלי ולמדיניות הדיור.
בינה מלאכותית ושוק העבודה: לקחים מהכנס הכלכלי של UCSB
בפסגת הכלכלה השנתית של אוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה, שנערכה השבוע בתיאטרון גרנדה, הציגו כלכלנים ומומחי בינה מלאכותית תמונה מורכבת אך אופטימית בנוגע לעתיד שוק העבודה בעידן ה-AI.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
פיטר רופרט, פרופסור לכלכלה ומנהל מנהלי של פרויקט התחזית הכלכלית של UCSB, פתח בניתוח היסטורי: כל מהפכה טכנולוגית שקדמה ל-AI, החל מהאדים והרכבת, דרך החשמל ועד למחשוב, עוררה חשש זהה לאבטלה המונית. בפועל, בכל פעם, הטכנולוגיה יצרה יותר משרות ממה שהרסה.
"כל מהפכה טכנולוגית לאורך ההיסטוריה, אנשים שואלים את אותה שאלה. ובכל פעם התשובה הייתה לא - לא נוצרה אבטלה המונית. נוצרו משרות, וגם נעלמו משרות," אמר רופרט.
איגור מזיץ', פרופסור מכובד בהנדסת מכונות ב-UCSB, הוסיף ממד פילוסופי: הוא הבחין בין AI "מסורתי" הפועל לפי פקודות מפורשות לבין AI "אגנטי" הפועל ללא קלט אנושי ישיר. לדבריו, הכיוון צריך להיות לפיתוח AI שהוא "מודע הקשר, אדפטיבי, מנמק ובנלנטי" - כזה שמשרת את האנושות ולא פועל נגדה.
"אנחנו נצאנים של אנשים שעבודתם אוטומטה"
זאק קאס, יועץ AI גלובלי ולשעבר ראש תחום ה-go-to-market ב-OpenAI, הציג את הטיעון הכלכלי המרכזי: אוטומציה של עבודה מיטיבה עם כולם בטווח הארוך. "אנחנו כולנו צאצאים של אנשים שעבודתם אוטומטה לטובת כלכלתנו המשותפת, ואנחנו לעולם לא חושבים פעמיים על כך," אמר קאס.
הוא תיאר את מה שכינה תופעת "סרט אפוקליפסת הזומבים": אנשים מקבלים בברכה את אוטומציה של עבודות אחרות כי היא מייעלת את חייהם, אך מתנגדים לאוטומציה של תפקידם שלהם. זוהי נקודת מתח פסיכולוגית שמנהלים ישראלים מכירים היטב מתוך הארגונים שלהם.
רופרט הזהיר כי "עלויות המעבר" בין עולם ישן לחדש הן אמיתיות ועשויות להימשך דור שלם. כדוגמה הוא ציין את בעלי העגלות והנפחים שנפגעו ממהפכת הרכב, ומהם צמחו עובדי מפעלי הרכב, מכונאים ונהגי משאיות.
המשמעות לשוק הישראלי ברורה: חברות המשקיעות כיום בהסבה מקצועית של עובדים לתחומי AI, נתונים ואוטומציה, צפויות לצאת מחוזקות מהמעבר. לעומת זאת, ארגונים שידחו את ההתאמה ייפגעו בדיוק מ"עלויות המעבר" שרופרט מתאר.
לקח הדיור: רגולציה כבלם צמיחה
חלק נוסף מהכנס עסק בדיור, ורופרט הציג נתון חד: בעיר אוסטין, טקסס, משך קבלת היתר בנייה עומד בממוצע על 22 יום. בלוס אנג'לס - 180 יום. בסן פרנסיסקו - 760 יום. אוסטין בנתה 120,000 יחידות דיור בין 2015 ל-2024, גידול של 30%, ובעקבות זאת ירדו שם שכר הדירה במונחים ריאליים.
קאס הוסיף שתחומים כמו דיור, בריאות וחינוך, שהפכו יקרים מנשוא, אינם כשל טכנולוגי אלא "כשל מדיניות" - טיעון שיש לו הד ישיר בדיון הישראלי על עלויות הדיור, היתרי הבנייה, ומדיניות הדיור הציבורי.
הכנס הכלכלי של UCSB, שפועל מאז 1981, מספק מדי שנה תחזיות כלכליות לאזור החוף המרכזי של קליפורניה. השנה, בפעם הראשונה, נעשה שימוש ב-AI coding agents בהכנת הניתוח השנתי עצמו - סמל קטן ומשמעותי לשינוי שמתחולל.
