99% ממנהלי החברות מצפים לפיטורים מונעי בינה מלאכותית בשנתיים הקרובות
דוח חדש של חברת הייעוץ Mercer חושף כי כמעט כל המנכ"לים בעולם מתכוננים לצמצום כוח אדם בעקבות אוטומציה, אך פחות משליש מאמינים שבני אדם ומכונות יכולים לפעול יחד בצורה אופטימלית. העובדים, מצדם, משלמים את המחיר: שיעור שביעות רצון בעבודה צנח מ-66% ל-44% תוך שנתיים בלבד.
כמעט כל המנכ"לים מתכננים קיצוצים בשם הבינה המלאכותית
דוח Global Talent Trends של חברת הייעוץ Mercer לשנת 2026 מציג תמונה חדה: 99% מהמנכ"לים שנסקרו מצפים שיוזמות הבינה המלאכותית בחברותיהם יובילו לפיטורים בטווח הקצר. הנתון מדהים בשל כמעט אחידותו המוחלטת, אך המשמעות האמיתית מסתתרת בנתון משלים: רק 32% מאמינים שניתן לשלב בצורה אופטימלית יכולות אנושיות ומכונה בשוק העבודה כפי שעולה מנתוני הדוח שפורסם ב-Gizmodo.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
הפער בין שתי הנקודות הללו אינו טכני, אלא אידיאולוגי. מרבית המנהלים לא מחפשים דרך לשלב בין אדם למכונה, אלא מחפשים תירוץ להחליף את האחד בשנייה.
הדור הצעיר נושא את הנטל
הקבוצה שסופגת את עיקר הנזק היא עובדים צעירים בתחילת דרכם המקצועית. הלוגיקה של המנהלים פשוטה: בינה מלאכותית מצטיינת באוטומציה של משימות בסיסיות, בדיוק אלו שמוטלות על עובד בתחילת הקריירה. במקום להכשיר את הדור הבא, חברות רבות בוחרות לוותר על גיוס בכלל.
השפעה זו כבר ניכרת בשטח. שוק העבודה לבני 22 עד 27 נמצא כיום בשפל שלא נראה מאז ימי הקורונה הקשים, וסקרים מצביעים על עייפות גוברת מהטכנולוגיה בקרב דור ה-Z. השימוש ב-AI בקרב קבוצה זו מגיע לרוויה, ובמקביל גדלים חרדה וכעס כלפי הטכנולוגיה.
"תפקוד לקוי של החלפה על ידי בינה מלאכותית"
הדוח של Mercer מציג נתון מדאיג נוסף: רק 44% מהעובדים דיווחו שהם מרגישים שהם פורחים בעבודתם ב-2026, לעומת 66% ב-2024. שתי שנים בלבד, וירידה של 22 נקודות אחוז. החוקרים מייחסים את הצניחה לחרדה הגוברת מפיטורים מונעי בינה מלאכותית, עד כדי כך שחלק מהחוקרים מציעים לטבוע מונח חדש לתופעה: AIRD, ראשי תיבות של "AI Replacement Dysfunction".
סקר של NBC News מינואר האחרון ממחיש את עומק הרגשות: הבינה המלאכותית הפכה לכה לא פופולרית בקרב הציבור האמריקאי, עד שאפילו סוכנות ה-ICE, שמצויה בעין הסערה הפוליטית, זוכה לדירוג חיובי יותר ממנה.
הקשר לשוק הישראלי
המגמה הגלובלית הזו רלוונטית ביותר לשוק ההייטק הישראלי. חברות ישראליות רבות, בין אם כספקיות פתרונות AI ובין אם כלקוחות שלהן, מתמודדות עם אותו הדילמה: כיצד לאמץ כלי אוטומציה מבלי לשחוק את האמון של העובדים ואת הכישרון הארגוני שנצבר לאורך שנים.
בסביבה שבה גיוס הנדסי אמנם האט, אך מלחמת הכישרונות טרם הסתיימה, מנהלים ישראלים צריכים לשאול את עצמם אם חיסכון קצר טווח בכוח אדם אינו יוצר נזק ארוך טווח לתרבות הארגונית ולחדשנות.
שאלת הפרודוקטיביות עדיין פתוחה. מומחים חלוקים על כך שהצמצומים בכוח אדם אכן מוצדקים על ידי רווחי פרודוקטיביות אמיתיים מ-AI, ויש הטוענים כי הנרטיב של "AI מחליף עובדים" הוא בעיקר כלי שיווקי שמשרת את ספקיות הטכנולוגיה. מה שברור הוא שהעובדים משלמים את המחיר, בין אם הנתונים מצדיקים זאת ובין אם לאו.