אוטומציה משמשת לעיתים כדי לרסן שכר עובדים ומעמיקה אי שוויון במקום להעלות פריון
כלכלני MIT מצאו שחברות בארה"ב מאמצות אוטומציה לא רק לשיפור יעילות, אלא כדי להחליף עובדים שמקבלים "פרמיית שכר". המגמה תרמה משמעותית לאי שוויון והחלישה חלק גדול מרווחי הפריון מאז 1980.
אוטומציה ובינה מלאכותית נתפסות לעיתים ככוח בלתי נמנע שמחליף עובדים כדי להגדיל יעילות. אבל מחקר חדש של כלכלני העבודה דארון אסמוגלו (Daron Acemoglu) מ-MIT ופסקואל רסטרפו (Pascual Restrepo) מאוניברסיטת ייל מציע תמונה מורכבת יותר: בעשורים האחרונים בארה"ב חברות רבות השתמשו באוטומציה ככלי לשליטה בעלויות שכר של קבוצות עובדים מסוימות, ולאו דווקא כמנוע שממקסם פריון.
אוטומציה כמנגנון להפחתת “פרמיית שכר”
לפי המחקר, מאז 1980 חברות נטו “לכוון” השקעות אוטומציה לעובדים שקיבלו "פרמיית שכר", כלומר שכר גבוה יחסית לעובדים דומים מבחינת השכלה, ניסיון או מאפיינים תעסוקתיים. בפועל, המשמעות היא שחלק מהנפגעים הם עובדים ללא תואר אקדמי שהצליחו להשיג תנאים טובים מהממוצע בקבוצת ההשוואה שלהם. אסמוגלו טוען כי ככל שהשכר גבוה יותר בתפקיד, בענף או במשימה ספציפית, כך גדל התמריץ של החברה לאוטומט את אותה עבודה, גם אם ההחלטה אינה מובילה ליעילות מערכתית גבוהה יותר.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
תרומה גדולה לאי שוויון, תוספת קטנה לפריון
העבודה מעריכה שאוטומציה אחראית לכ-52% מצמיחת אי השוויון בהכנסות בארה"ב בין 1980 ל-2016, וכ-10 נקודות אחוז מתוך זה נובעות באופן ישיר מהחלפת עובדים שקיבלו פרמיית שכר. בנוסף, החוקרים מעריכים שהמיקוד הזה באוטומציה כדי לרסן שכר קיזז כ-60% עד 90% מרווחי הפריון שהאוטומציה הייתה אמורה לייצר.
המשמעות רחבה: אם טכנולוגיה שאמורה להעלות תפוקה מופעלת בעיקר כדי לחזק כוח מיקוח של הנהלה מול עובדים, היא יכולה להגדיל רווחיות בטווח קצר בלי לשפר את יעילות הייצור הכלכלית. אסמוגלו מחדד שהפחתת עלויות אינה זהה לעלייה בפריון, וייתכנו מצבים שבהם מנהלים יעדיפו תהליך שמגדיל רווחים גם אם הוא פוגע מעט בתפוקה.
איך מדדו את התופעה
החוקרים שילבו נתונים ממקורות רבים, כולל לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, סקר הקהילה האמריקאי ונתוני תעשייה. הם ניתחו כ-500 קבוצות דמוגרפיות לפי רמות השכלה, מגדר, גיל ורקע אתני, וקישרו זאת לשינויים ב-49 ענפים בארה"ב. בין הממצאים הבולטים: בתוך קבוצות שנפגעו מאוטומציה, הפגיעה החזקה ביותר הייתה בקרב עובדים הנמצאים בטווח האחוזונים 70 עד 95 של השכר, כלומר לא בהכרח בעלי השכר הגבוה ביותר במשק, אלא עובדים “חזקים יחסית” בתוך קבוצת הייחוס שלהם.
מה זה אומר על AI, שוק העבודה ומדיניות
במבט עכשווי, המסקנות טוענות לשינוי בשיח סביב אוטומציה ו-AI: השאלה אינה רק כמה משרות יוחלפו, אלא איזה סוג אוטומציה נבחר, באילו תפקידים, ומהו התמריץ שמניע את ההשקעה. אם השקעות מתומרצות בעיקר על ידי חיסכון בשכר במקום שיפור תהליכים וחדשנות מוצרית, המשק עלול לקבל “יותר טכנולוגיה” אבל פחות פריון ופערים גדולים יותר.
המאמר המדעי, "Automation and Rent Dissipation: Implications for Wages, Inequality, and Productivity", פורסם ב-Quarterly Journal of Economics.