מרכזי הנתונים של AI צורכים אנרגיה כמו מדינה שלמה

מרכזי נתונים של בינה מלאכותית: מי משלם את החשבון הסביבתי?

נתון אחד מסכם את ההיקף: מרכזי הנתונים הגלובליים צרכו בשנת 2025 כ-448 טריליון וואט-שעות של חשמל, נתון שממקם אותם בין עשרת הצרכנים הגדולים בעולם. לפי דו"ח שפרסמה אוניברסיטת האומות המאוחדות השבוע, צריכה זו הפיקה כ-208 מיליון טון פחמן דו-חמצני - שיעור זהה לפליטות של ארגנטינה כולה - ודרשה כ-4.5 טריליון ליטר מים לצורכי קירור. כך עולה מהנתונים שפורסמו על ידי PBS NewsHour מאת סת' בורנשטיין.

אך הנתונים העתידיים הם שמעוררים דאגה של ממש. עד שנת 2030, אם מרכזי הנתונים היו מדינה, הם היו מדורגים במקום השישי בעולם בצריכת חשמל, עם 935 טריליון וואט-שעות. כמות הפחמן הנלווית תגיע לכמעט 440 מיליון טון, כשה-AI לבדו אחראי לכ-40% מכלל צריכת החשמל של המגזר, לעומת 20% כיום.

ה-AI אינו וירטואלי: יש לו פיזיקה

קאווה מאדאני, חוקר מים ומנהל המכון לאיכות הסביבה של אוניברסיטת האומות המאוחדות בקנדה, ואחד מכותבי הדו"ח, מדגיש נקודה שלעיתים קרובות נשכחת בדיון הציבורי: "AI אינו רק דבר וירטואלי. אנחנו מדברים על משהו שיש לו פיזיקה, שיש לו השפעות ממשיות. ישנה תשתית, יש אנרגיה שמשמשת אותה."

מירה אקזל, חוקרת מדיניות סביבתית באוניברסיטת האומות המאוחדות ושותפה לכתיבת הדו"ח, מוסיפה נתון קריטי לפרספקטיבה: כ-90% מצריכת האנרגיה של ה-AI נובעת לא מהאימון של המודלים, אלא מהפעלה שוטפת - כלומר, כל שאילתה שמשתמש מקליד. GPT לבדו מטפל ב-2.5 מיליארד בקשות ביום.

פנגצ'י יו, פרופסור להנדסת אנרגיה באוניברסיטת קורנל, מציין את חשיבות הדו"ח מעבר לנתונים עצמם: "ערכו הוא שמוסד אונסק"ו מכניס פחמן, מים, קרקע, השפעות מחזור חיים וצדק סביבתי לתוך מסגרת אחת", לנושא שלעיתים קרובות מוסתר בחשאיות ובגילויים חלקיים.

הפרדוקס של היעילות

חברות הטכנולוגיה נוטות להדגיש את שיפורי היעילות במכשירים שלהן, אך מאדאני מזהיר מפני פרדוקס מוכר: כאשר טכנולוגיה הופכת יעילה יותר, השימוש בה גדל בהתאם, ולרוב סך צריכת האנרגיה עולה. בנוסף, כאשר חברות רוכשות חשמל מתחדש עבור מרכזי הנתונים, הן למעשה מנצלות את אספקת האנרגיה הנקייה הקיימת, ומותירות לאחרים אנרגיה מזהמת יותר.

הדו"ח גם מציע כלל פרקטי פשוט: קיצור של 30% בנפח הבקשות שמשתמשים שולחים ל-AI מפחית את צריכת האנרגיה בכ-25%. החיסכון המצטבר שווה לצריכת החשמל השנתית של כ-700,000 אנשים ברחבי אפריקה. כמו כן, שאילתת ChatGPT טיפוסית צורכת כ-200 פעמים יותר אנרגיה מסינון דואר זבל רגיל.

ההשלכות על ישראל

ישראל כבר מפעילה מרכזי נתונים של חברות גלובליות כמו Google, Amazon ו-Microsoft, ומגמת ה-AI המקומית - עם מאות סטארט-אפים בתחום - מוסיפה לחץ נוסף על רשת החשמל הארצית. הרשות לחשמל וחברות התשתית עומדות בפני שאלות מדיניות חשובות: כיצד לתמחר את צריכת הענן הכבדה, ואילו דרישות גילוי סביבתי לדרוש מחברות שמקימות או מפעילות מרכזי נתונים בישראל.

הבעיה המרכזית, כפי שמסכם יו מקורנל, היא שקיפות: "איננו יכולים לנהל את מה שחברות אינן מגלות." עבור מקבלי ההחלטות בישראל, זהו אות לפעולה - לפני שהפער בין הצורך לתשתיות AI לבין היכולת לממן ולנהל אותן בצורה אחראית יתרחב עוד יותר.