חיסון שתוכנן על ידי בינה מלאכותית נבדק לראשונה בבני אדם

חיסון המבוסס על AI נכנס לניסוי קליני: שלב חדש בפיתוח חיסונים

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הודיעו על פיתוח חיסון מסוג חדש, שבו הרכיב הפעיל המרכזי - ה-antigen - תוכנן במלואו על ידי מערכת בינה מלאכותית, ללא הסתמכות על זן נגיף קיים. לפי הדיווח של ג'יימס גלאהר ב-BBC News, מדובר בפעם הראשונה שאנטיגן שתוכנן על ידי AI עבר ניסוי קליני בבני אדם.

הגישה המסורתית לפיתוח חיסונים מתבססת על הכנסת גרסה מוחלשת או חלק מנגיף ידוע לגוף, כדי לאמן את מערכת החיסון. הבעיה: נגיפים כמו קורונה ושפעת משנים את צורתם ברציפות, מה שמחייב עדכון תכוף של החיסונים. זו הסיבה שחיסוני קוביד ושפעת העונתית מתעדכנים מדי שנה.

איך זה עובד

הצוות אסף קודים גנטיים של מגוון נגיפי קורונה שתועדו על ידי מערכות מעקב ויראלי גלובליות. הנתונים הועברו לניתוח על ידי מערכת AI, שיצרה "סופר-אנטיגן" - רכיב מלאכותי שאינו מבוסס על נגיף ספציפי, אלא על מכנה משותף רחב של כלל הנגיפים במשפחה. המטרה: לאמן את מערכת החיסון של הגוף באופן שיספק הגנה גם מפני זנים שטרם הופיעו, כולל נגיפים שעדיין מסתובבים בקרב בעלי חיים.

פרופסור ג'ונתן היני, מראשי הצוות, אמר כי המטרה היא להתקדם מספיק מהר כדי להיות "לפני העקומה" ולהגן על האוכלוסייה עוד לפני שמגפה פורצת.

ניסוי ראשוני שכלל 39 משתתפים נועד לבדוק בטיחות בלבד. ניסוי שני, שיכלול כ-200 משתתפים, יבחן את עוצמת התגובה החיסונית. תוצאות מוקדמות שפורסמו בכתב העת Journal of Infection מתארות השפעה חיסונית "צנועה", אך החוקרים מדגישים שמדובר בצעד ראשון בלבד.

פרופסור סול פאוסט מאוניברסיטת סאות'המפטון, שהיה שותף בניסויים, אמר כי "הטכנולוגיה טובה הרבה יותר בתכנון חיסונים למגפות פוטנציאליות כאשר הנגיפים משתנים". פרופסור אנדי פולארד, מנהל קבוצת חיסוני אוקספורד, ציין שהנתונים מרתקים ושבינה מלאכותית תהיה "משנה משחק" בתחום פיתוח החיסונים.

מה הצוות מפתח כעת

במקביל לחיסון הקורונה הרחב, הצוות עובד על מספר פרויקטים נוספים:

• חיסון שפעת עונתית אוניברסלי שלא יצטרך עדכון שנתי
• חיסון לנגיף שפעת העופות H5N1, שמכה כיום בעופות ועלול לעבור מוטציה לכיוון אנושי
• חיסון לקדחות דימומיות ויראליות, כולל סוגים של אבולה שאין להם כיום חיסון מאושר - רלוונטי במיוחד לנוכח ההתפרצות הנוכחית בקונגו

הרלוונטיות לישראל

המחקר הזה רלוונטי ישירות לתחום הביוטכנולוגיה הישראלי. ישראל מהווה שחקן מרכזי בפיתוח מערכות AI לביולוגיה חישובית - עם חברות כמו Pepticom ו-BiondVax שפועלות בתחום חיסונים, וצבר של חברות סייבר-בריאות שמשלבות AI בניתוח נתונים גנטיים. המעבר מחיסונים מבוססי זן לחיסונים מבוססי AI-designed antigens פותח שוק חדש לחלוטין, שבו לחברות ישראליות יש יכולות טכנולוגיות תחרותיות.