הפער הדיגיטלי: כיצד AI משחזר דפוסי אי-שוויון גלובליים
קייט קאלוט, מייסדת חברת Amini הקנייתית, מזהירה כי מיליארדי אנשים עשויים להיוותר מחוץ למהפכת הבינה המלאכותית. לטענתה, מדינות העולם הדרומי מספקות נתונים יקרי ערך לאימון מערכות AI - אך הן לא מקבלות חלק הוגן מהפירות. מדובר בדינמיקה שמזכירה, לדבריה, דפוסי קולוניאליזם כלכלי.
AI ודפוסי הקולוניאליזם הדיגיטלי
שאלת ייצוג השפות, התרבויות והידע של מדינות מתפתחות במערכות בינה מלאכותית הולכת ומתחדדת. קייט קאלוט, מייסדת חברת Amini הבונה תשתיות AI באפריקה, קריביים ואמריקה הלטינית, מציגה תמונה מדאיגה: המודלים הגדולים שמעצבים את העולם בנויים ברובם על נתונים, שפות ודפוסי חשיבה של העולם המערבי העשיר.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
כפי שפורסם ב-BBC על ידי ליאנה ביירן, קאלוט מתארת את שרשרת הערך של AI כמבנה שבו אוכלוסיות מדינות מתפתחות נמצאות בתחתיתה: "הרבה מהצעירים שלנו, חלקם בעלי תארים במדעי המחשב, נותרים בתפקידי תיוג נתונים בתחתית שרשרת הערך, שם נוצר הערך המועט ביותר".
המבנה הזה אינו מקרי. חברות AI גדולות אוספות נתונים מכל רחבי העולם - תמונות, טקסטים, קולות - לעתים קרובות ללא תשלום ראוי לקהילות שיצרו אותם, ובמקביל לא מחזירות לאותן קהילות כלים שמדברים בשפתן, מבינים את הקשרן התרבותי, או מטפלים בבעיות שרלוונטיות לחייהן.
מה שמיליארדי אנשים מפסידים
הנתונים מדברים בעד עצמם: מעל 7,000 שפות מדוברות בעולם, אך רוב ה-LLM המובילים מצטיינים בעיקר באנגלית ובמספר שפות אירופאיות. זה אומר שמשתמשים בסווהילי, האוסה, עברית, בנגלית ועשרות שפות נוספות מקבלים ביצועים נחותים ממשתמשים אנגלוסקסים.
המשמעות עבור שווקים כמו ישראל היא כפולה: מצד אחד, מודלים בעברית עדיין נופלים מבחינת איכות ממודלים באנגלית - פער שחברות כמו AI21 Labs ואחרות עמלות לצמצם. מצד שני, ישראל נמצאת בעמדה טובה יחסית בזכות השקעות ממשלתיות ותעשייתיות בעברית דיגיטלית, בניגוד למדינות רבות בגלובל סאות' שאין להן אותה יכולת.
Amini כמודל חלופי
חברת Amini של קאלוט מנסה לשנות את הדינמיקה הזו מהשורש: במקום לשמש כספקית נתונים לחברות מערביות, היא בונה תשתיות AI מקומיות שנועדו לפתור בעיות אפריקאיות - חקלאות, אקלים, ניהול משאבי טבע. המודל מבוסס על עיקרון שהנתונים, הכשרונות והתשתיות נשארים באזור שיצר אותם.
הגישה הזו אינה רק אידיאולוגית. יש בה היגיון עסקי: שוקי אפריקה, עם כ-1.4 מיליארד תושבים וקצב צמיחה גבוה, מייצגים הזדמנות שחברות AI גלובליות רק מתחילות לחקור. מי שיבנה כלים מותאמים לשפות ולצרכים המקומיים - ולא יתייחס לאזור כאל מאגר נתונים בלבד - יהיה בעמדה טובה לצמוח איתו.
השאלה שקאלוט מציבה היא לא רק אתית אלא גיאו-פוליטית: מי יכתוב את חוקי ה-AI של העולם? אם ה-Global South לא ייקח חלק פעיל בעיצוב הטכנולוגיה הזו - לא רק כמספק נתונים, אלא כיוצר, מתכנן ורגולטור - הפער הדיגיטלי עשוי להפוך לקבוע.