AI דוחק את הקיימות: הטרנד העסקי החדש שמחליף את הישן?
תוך פחות משלוש שנים עברו תאגידים גדולים ממרוץ לדיווחי קיימות אל גל ה-AI, בעיקר בעקבות שינוי פוליטי ימני גלובלי שפירק רגולציות ESG. האירוניה אינה נעלמת: AI הוא צרכן אנרגיה ומים ניכר, שמנוגד ישירות ליעדי האקלים שאותם הצהירו אותן חברות עצמן.
כשהטרנד מחליף טרנד: מ-ESG אל AI תוך פחות משלוש שנים
בשנת 2023 דיווחי קיימות ו-ESG היו בראש סדר העדיפויות של מנהלי תאגידים בכל רחבי העולם. ארבע חברות הביג פור השיקו חטיבות ייעודיות, פלטפורמת Workiva בנתה עסק שלם סביב הנושא, ורגולטורים בארה"ב ובאירופה גיבשו חובות דיווח מקיפות. כיום אותן חברות עצמן כמעט שאינן מזכירות את המונח.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
השינוי אינו הדרגתי. הוא חד ומהיר, ומוסבר בשני גורמים מרכזיים: שינוי פוליטי ימני גלובלי שהחל עם מחזור הבחירות של 2024, ועליית גל ה-AI שמספקת לעולם העסקי נרטיב חדש ומרגש יותר.
כיצד הרגולציה התפרקה
באירופה, בחירות לפרלמנט האירופי הביאו לנסיגה מהירה מהוראות ה-Corporate Sustainability Reporting Directive. בארה"ב, הניצחון הרפובליקני בבחירות 2024 והשליטה המחודשת של הנשיא טראמפ הביאו לביטול מעשי של כללי גילוי סיכוני האקלים של ה-SEC. חברות שפרסמו דוחות ESG מרצונן מאז 2021 הפסיקו את הנוהג לשנת הכספים 2025. צוותי הקיימות צומצמו, ולעיתים קרובות הוכנסו תחת מחלקות קיימות עם סמכות מוגבלת.
מה שמעניין אינו רק הנסיגה הרגולטורית, אלא מהירות ההתנתקות הארגונית. תאגידים שהשקיעו משאבים ניכרים בבניית יכולות דיווח נטשו אותן תוך חודשים.
האירוניה האנרגטית של ה-AI
המעבר מקיימות ל-AI אינו נטול פרדוקס. מודלי שפה גדולים (LLM) ומרכזי נתונים הם צרכני אנרגיה ומים מסיביים, המנוגדים ישירות ליעדי ה-net zero שאותם חברות אחראו להשיג. חברה אחת, לפי דיווחים, הוציאה 500 מיליון דולר בחודש אחד בלבד על שימוש ב-Claude של Anthropic.
הסנטורית האמריקנית אליזבת וורן כבר החלה לדחוף לחובות דיווח בסגנון ESG על שימוש בינה מלאכותית, מה שעלול ליצור גלגל שלם: מה שנוצר כמנגנון לבלום את הנזק הסביבתי של תאגידים עלול לחזור בדמות דרישות שקיפות על הטכנולוגיה שאמורה להחליף אותו.
"אוהדי כל השנים" מול "אוהדי הטרנד"
דמות שימושית לתיאור הדינמיקה הזו היא ההבדל בין אוהד נאמן לאוהד עונתי. אנשי מקצוע רבים שהגדירו את עצמם כ"מומחי קיימות" עברו לשדה ה-AI ביעילות ובמהירות מרשימה. מי שנשארו הם פעילי הסביבה, שממשיכים לקדם את הנושא ובוחרים כעת במסלול משפטי: חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) משנת 2025 בנושא מחויבויות המדינות כלפי שינוי האקלים פותחת פתח לאכיפה חוקית של הסכם פריז.
תביעות כנגד מדינות ותאגידים כבר נמצאות בשלבי היזום, וצפוי כי קבוצות סביבתיות יפנו לבית הדין האירופי לצדק ולבית הדין האירופי לזכויות אדם בטענה שהנסיגה מה-CSRD מפרה את מחויבויות פריז.
מה זה אומר למנהלים
למנהלים בארגונים גדולים יש כאן שתי הערות פרקטיות. ראשית, הנסיגה מ-ESG אינה בהכרח סוף הפרק: תהליכים משפטיים אטיים, אך הם ממשיים, והחברות שביטלו את מנגנוני הדיווח שלהן עלולות למצוא עצמן חשופות בגל הבא של אכיפה רגולטורית. שנית, השיח על עלויות ה-AI מתחיל להצטלב עם השיח על קיימות: ניהול הסיכונים הפיננסיים והסביבתיים הכרוכים בהרצת LLM בקנה מידה ארגוני הוא שיקול שמנהלי כספים (CFO) צריכים להוסיף לניתוח ה-ROI של פרויקטי ה-AI שלהם.
השאלה האמיתית אינה אם הקיימות תחזור, אלא מתי ובאיזה צורה. כפי שמציין ג'ון מקגוון, עורך דין המתמחה בתחום ומי שכותב על הנושא ב-Forbes, שוק הנדל"ן תמיד מתאושש, ואיתו גם דרישות הדיווח.