האמריקאים חוששים מ-AI אך משתמשים בו יותר
סקר חדש מניו המפשייר חושף פער עמוק בין חשש גובר לבין שימוש הולך וגדל ב-AI. כמעט שני שלישים מהנשאלים מאמינים שהטכנולוגיה תשפיע לרעה על חייהם בעשור הקרוב - אך 59% מהעובדים דיווחו שהם כבר משתמשים בה בעבודתם. הממצאים רלוונטיים גם לדיון הציבורי בישראל סביב AI ושוק העבודה.
חשש גובר, שימוש גובר: הפרדוקס של ה-AI בחיי היומיום
נתוני סקר שפורסמו השבוע על ידי מרכז הסקרים של אוניברסיטת ניו המפשייר - המכונה Granite State Poll - מצביעים על תופעה שחוקרי טכנולוגיה מכירים היטב: הפרדוקס בין חשש ציבורי לבין אימוץ הולך וגובר של AI (כפי שפורסם על ידי מולי ריינס ב-New Hampshire Bulletin).
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
כמעט שני שלישים מתוך 1,198 תושבי ניו המפשייר שנשאלו בסוף מאי 2026 אמרו כי ה-AI ישפיע לרעה על ארצות הברית בעשור הבא. מדובר בעלייה של שלוש נקודות אחוז לעומת אוקטובר 2025, אז 61% הביעו עמדה שלילית כלפי עתיד הטכנולוגיה. במקביל, 59% מהעובדים שנשאלו דיווחו שהם עושים שימוש כלשהו ב-AI בעבודתם - עלייה חדה מ-44% בלבד באוקטובר.
תחומים שבהם ה-AI נתפס כאיום
הסקר בחן עשרה תחומי חיים שונים. רק בתחום אחד - הרפואה - רוב הנשאלים (53%) הביעו עמדה חיובית לגבי השפעת ה-AI. בכל שמונת התחומים האחרים, כולל חינוך, כלכלה, אמנות, עיתונות, איכות הסביבה, יחסים אישיים ועלות השירותים, הפסימיות גברה על האופטימיות.
התחום שמעורר את הדאגה הגדולה ביותר הוא הבחירות: 55% מהנשאלים צופים שה-AI ישפיע "לרעה מאוד" על מערכות הבחירות בעשור הבא, ועוד 19% אמרו שהשפעתו תהיה "שלילית במידה מה". 72% מהמשתתפים סבורים שה-AI יוביל לפחות משרות בשוק העבודה, וכאחד מחמישה אמר שהוא חושש לאבד את עבודתו לטכנולוגיה בעשור הקרוב.
נתונים אלה מתיישבים עם מחקרים של Goldman Sachs ו-McKinsey שהעריכו שמיליוני משרות ברחבי העולם עלולות להיות מושפעות מאוטומציה מבוססת AI עד 2030.
שימוש יומיומי: בין עבודה לחיים הפרטיים
בעוד שהאמון ב-AI נשחק, השימוש בו מתרחב. שני שלישים מהנשאלים דיווחו שהם משתמשים בטכנולוגיה בחייהם הפרטיים, ו-28% מהם עושים זאת מספר פעמים בשבוע לפחות. בצד העסקי, שיעור העובדים שעבודתם נטולת AI לחלוטין ירד ב-15 נקודות אחוז - מ-56% באוקטובר ל-41% במאי.
השימושים הנפוצים בחיים הפרטיים כוללים חיפוש מידע ומחקר (כמחצית מהמשתמשים הפרטיים), שאלות רפואיות ובריאות (27%), כתיבה ובישול (כאחד מחמישה), תיקוני בית ורכב (18%) ובידור (16%). בשוליים - ייעוץ פיננסי (8%), ייעוץ לחיים (7%) ואף טיפול ופיתוח קשרים חברתיים (4%).
עם זאת, פחות ממחצית מהמשתמשים דיווחו על חוויה חיובית, ירידה מ-55% באוקטובר. יותר ממחצית ממי שמשתמשים ב-AI בעבודה אמרו שהטכנולוגיה "לא שינתה דבר" בפרודוקטיביות שלהם.
התנגדות דו-מפלגתית ל-data centers
ממד נוסף שעולה מהסקר נוגע לתשתית הפיזית של ה-AI: שני שלישים מהנשאלים אמרו שיתנגדו להקמת data center בעירם. 45% תמכו בהקפאה זמנית של הקמת מרכזי נתונים חדשים, לעומת 34% בלבד שהתנגדו לרעיון. ההתנגדות אינה קשורה לשיוך מפלגתי - כמחצית מהדמוקרטים ו-41% מהרפובליקאים תמכו בהקפאה.
הדיון על data centers רלוונטי ישירות לישראל, שבה ספקיות ענן גדולות כמו AWS, Google ו-Microsoft הודיעו בשנים האחרונות על השקעות נרחבות בתשתיות מחשוב מקומיות. שאלות של צריכת אנרגיה, השפעה על הרשת החשמלית ותמיכה ציבורית בתשתיות אלה הולכות ותופסות מקום גם בשיח הישראלי.
המשמעות הרחבה
הפרדוקס שמתגלה בסקר מניו המפשייר - שימוש גובר לצד אמון נמוך - אינו ייחודי למדינה אחת. הוא משקף דינמיקה גלובלית שבה הטכנולוגיה מחלחלת לחיי היומיום מהר יותר מאשר הציבור מפתח עמדה ברורה כלפיה. עבור מנהלים ישראלים שמובילים תהליכי אימוץ AI בארגוניהם, הנתונים מציעים תזכורת חשובה: פריסה טכנולוגית ללא ליווי תקשורתי ושינוי תרבותי מובנה עלולה להעמיק את הפער בין היכולת הטכנית לבין האמון הציבורי.