כיצד בינה מלאכותית הופכת אנרגיה גיאותרמית למקור אנרגיה עולמי

AI כמנוע השינוי בשוק האנרגיה הנקייה

הביקוש האנרגטי של תעשיית הבינה המלאכותית אינו רק אתגר תשתיתי, הוא הפך לכוח המניע מחדש את מפת ההשקעות באנרגיה נקייה ברחבי העולם. בעוד שמתקני שמש ורוח מספקים חשמל לסירוגין, מרכזי הנתונים הגדולים זקוקים לאנרגיה יציבה ורציפה לאורך כל שעות היממה, ללא תלות בתנאי מזג האוויר.

כפי שמדווחת היילי זרמבה ב-Oilprice.com, ההתפתחות הבולטת ביותר בתחום היא עליית האנרגיה הגיאותרמית המשופרת, שמשכה השקעות ממגזרי הממשל והפרטי כאחד, ומהווה כיום אחד הפתרונות הבודדים שזוכים לתמיכה דו-מפלגתית רחבה בוושינגטון.

מטכנולוגיית הידראוליק פראקינג לאנרגיה גיאותרמית

עד לא מכבר, אנרגיה גיאותרמית הייתה מוגבלת לאזורים גיאולוגיים ייחודיים כגון איסלנד, קליפורניה ואזורים וולקניים. כעת, טכנולוגיות קידוח שפותחו במקור עבור תעשיית הידראוליק פראקינג מאפשרות גישה לחום פנים כדור הארץ כמעט בכל מקום על פני השטח.

יכולת זו, המכונה Enhanced Geothermal Systems או EGS, עדיין נמצאת בשלבי בשלות מוקדמים יחסית. נכון להיום, הגיאותרמי מהווה כ-0.4 אחוז בלבד ממזג האנרגיה האמריקאי, על אף שארצות הברית היא המובילה העולמית בקיבולת גיאותרמית מותקנת, עם כ-3.7 גיגה-וואט.

עם זאת, הפוטנציאל הטמון בה גדול בהרבה. על פי ניתוח של חברת המחקר Rhodium Group מניו יורק, אנרגיה גיאותרמית עשויה לספק עד 64 אחוז מהגידול הצפוי בביקוש האנרגטי של מרכזי הנתונים עד תחילת שנות השלושים של המאה הנוכחית.

מעבר לחשמל: חימום בניינים וצמצום פליטות

יישומי הגיאותרמי אינם מוגבלים לייצור חשמל בלבד. בניין מגורים בברוקלין, ניו יורק, מציג מודל עירוני חדשני: הוא נבנה מעל 320 בורות קידוח המשמשים לחימום וקירור המבנה תוך ניצול הבידוד הטבעי של הקרקע. על פי הדיווח ב-Scientific American, מערכת זו צפויה לצמצם את פליטות הפחמן מחימום וקירור ב-53 אחוז לעומת בניינים מגורים מסורתיים.

גם אוניברסיטת קורנל מובילה פרויקט פיילוט לחימום הקמפוס כולו באמצעות חום פנים האדמה, בהובלת ויין בזנר קר, מנהל תוכנית Earth Source Heat.

ישראל, שמשקיעה בהרחבת יכולות ה-AI שלה ובמרכזי נתונים מקומיים, ניצבת בפני אתגרי אנרגיה דומים. הגיאולוגיה של האזור, ובמיוחד הפעילות הגיאותרמית לאורך שבר ים המלח ובאזור הנגב, מציעה פוטנציאל שטרם נחקר לעומק.

חברות תשתית ואנרגיה ישראליות, כמו גם קרנות השקעה הפועלות בתחום האנרגיה הנקייה, ראויות לשים לב לגל ההשקעות הזה: החסמים הטכנולוגיים יורדים, עלויות הקידוח מתמתנות עם הגידול בקנה המידה, ותמיכת ממשל טראמפ בגיאותרמי מספקת רוח גבית רגולטורית נדירה בנוף האנרגיה הנוכחי.

כפי שפורסם ב-Oilprice.com על ידי היילי זרמבה, השאלה היא לא אם מהפך הגיאותרמי יתרחש, אלא מתי, ומי יהיו השחקנים שיידעו לנצל אותו.