
מה AI לא יכול לעשות: הטיעון לטובת מדעי הרוח
בעידן שבו AI מאיים על משרות רבות ומשנה את שוק העבודה, מתפתח ויכוח על עתיד החינוך. האם על המוסדות האקדמיים להתמקד ב-STEM ובלמידת מכונה? פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת הונג קונג טוען שדווקא מדעי הרוח הם המפתח להכשרת דור העובדים הבא.
כשה-AI מאיים על המשרות, מה נשאר לבני האדם?
שאלת התעסוקה עומדת במרכז השיח האקדמי בשנים האחרונות. "כשנסיים את הלימודים, מה נוכל לעשות?" - כך מתארר בריאן וונג, פרופסור עוזר לפילוסופיה באוניברסיטת הונג קונג ויועץ אסטרטגיה לאוקספורד גלובל סוסייטי, את השאלה שחוזרת על עצמה בקרב סטודנטים. השאלה הזו קיבלה ממד חדש עם התפשטות ה-AI.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
נתון שפורסם לאחרונה בסטנפורד מצביע על ירידה של 16 אחוז בתעסוקה ברמת הכניסה במקצועות החשופים ל-AI בארצות הברית מאז 2022, בעוד שהתעסוקה בתפקידים בכירים נותרת יציבה. ממצא זה מצביע על דפוס מדאיג: ה-AI מחסל קודם כל את נקודות הכניסה לשוק העבודה.
התגובה הרגשית לתהליך הזה כבר ניכרת. בנאום סיום שנה באוניברסיטת אריזונה, אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, קיבל קריאות גנאי כשהלל את השפעות ה-AI. בסין, בית משפט קבע לאחרונה כי אסור לחברות לפטר עובדים בנימוק שהחלפתם ב-AI תהיה זולה יותר - אם כי האכיפה בפועל נותרת שאלה פתוחה.
הפיתוי של STEM - ומגבלותיו
התגובה האינסטינקטיבית של מוסדות חינוך רבים היא להגדיל את ההשקעה ב-STEM ובלמידת מכונה. הלך המחשבה הוא ברור: אם ה-AI מאיים, יש לחנך אנשים שיבנו אותו ויפעילו אותו. אבל וונג מצביע על כשל בתפיסה הזו.
דווקא בעידן של אוטומציה מואצת, הגבולות בין מה שבני אדם עושים לבין מה שמכונות מסוגלות לעשות הולכים ומיטשטשים. מה שנותר ייחודי לבני אדם הוא בדיוק מה שמדעי הרוח מכשירים: חשיבה ביקורתית, פרשנות של הקשרים תרבותיים, יכולת שיפוט אתי, והבנת מורכבות אנושית שאין ל-AI גישה אמיתית אליה.
פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה אינן מותרות אינטלקטואליות - הן כישורים שה-AI מתקשה לשכפל. מנהל שיודע לנתח נתונים פיננסיים אך גם להבין את ההקשר החברתי שבו הם פועלים שווה יותר מאלגוריתם מתוחכם.
הרלוונטיות לשוק הישראלי
הדיון הזה רלוונטי במיוחד לישראל, שם מערכת החינוך הגבוה ממוקדת מאוד ב-STEM ובאקדמיה טכנולוגית. חברות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון שמרחיבות את נוכחותן המקומית מחפשות לא רק מהנדסים - הן מחפשות אנשים שמסוגלים להנחות מדיניות AI, לנהל צוותים בין-תרבותיים ולהתמודד עם שאלות אתיות שאין להן תשובה אלגוריתמית.
בנוסף, ככל שישראל מבקשת למצב את עצמה כמרכז בינלאומי לפיתוח AI אחראי, הצורך בבוגרי מדעי הרוח שיכולים לגשר בין הטכנולוגיה לבין השאלות הרגולטוריות, המשפטיות והחברתיות יגבר רק. רגולציה כמו ה-AI Act האירופאי דורשת מומחים שמבינים גם חוק, גם אתיקה וגם טכנולוגיה.
הטיעון של וונג אינו נגד STEM - הוא נגד הסנגוריה על STEM בלבד. ייתכן שדווקא השילוב בין חשיבה הומניסטית לכלים טכנולוגיים הוא מה שיגדיר את העובד המבוקש ביותר בעשור הקרוב.
