הגזמת ה-AI: מדוע נרטיב סוף העבודה הוא טקטיקת שיווק
בעוד שחברות הטכנולוגיה מוכרות סיפור אפוקליפטי על AI שישמיד את שוק העבודה, כלכלנים וחוקרים מציגים תמונה מורכבת יותר: חלק מהפיטורים נובעים מתיקון יתר מהמגפה, ה-AI מהווה רק 4-6% מהתמ"ג בתחום התוכנה, ואפילו מנכ"ל OpenAI סם אלטמן חזר בו מתחזיות הפחד שלו.
הנרטיב הדואלי שמשתלם לכולם - חוץ מהעובדים
מאז השקת ChatGPT בסוף 2022, עולם הטכנולוגיה נמצא בסחרור של מסרים סותרים: AI יחסל את העבודה האנושית, או לחילופין, AI יפתח עידן זהב של פריון. שני הקצוות, כפי שמראים כלכלנים ואנשי תעשייה, משרתים אינטרס אחד ויחיד - הצדקת שווי שוק עצום.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
המספרים מרשימים, אך גם מטעים. ברבעון האחרון של 2025, AI ייצג כמעט 60% מהצמיחה בכלכלת ארה"ב. מאז 2022, למעלה מחצי מיליון עובדים בענף הטכנולוגיה לבדו איבדו את מקום עבודתם. ג'נסן הואנג, מנכ"ל Nvidia, קבע ב-2025 כי "כל משרה תושפע, מיידית. זו אינה שאלה." ודריו אמודאי, מנכ"ל Anthropic, הכריז בינואר שה-AI הוא "תחליף עבודה כללי לבני אדם".
האמת שמאחורי הפיטורים
אבל האם הנתונים מוכיחים את הטענות הללו? מרטין ברחה, פרופסור בבית הספר לעסקים Haas של UC Berkeley, מציג עמדה שונה. לדבריו, מחקרים שקישרו בין שחרור ChatGPT לירידה במשרות תוכנה ברמה ראשונית הם "בעייתיים". הסיבה: ענף הטכנולוגיה ניפח את כוח האדם שלו בתקופת המגפה, ועם חזרת דפוסי הצריכה לעולם הפיזי, נוצר עודף עובדים שלא קשור בהכרח ל-AI.
אפילו שחקנים מהאגף הפרו-AI מגיעים למסקנות דומות. מארק אנדריסן הכריז במרץ שחברות מנופחות משתמשות ב-AI כ"תירוץ כדור כסף" לניקוי בית. ובמאי, סם אלטמן עצמו חזר בו מתחזיות קודמות שלו: "חשבתי שיהיה השפעה גדולה יותר על משרות צווארון לבן ברמה ראשונית עד עכשיו - ממה שקרה בפועל."
סורש ניידו, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, מציב את הדברים בפרספקטיבה: "תוכנה מהווה רק 4 עד 6 אחוז מהתמ"ג. זה הרבה, אבל זה לא אומר שכל הכלכלה יכולה להיות מוחלפת על ידי Claude Code."
ג'ונתן קוזמנקו, חוקר מודלי AI בתהליכי קבלת החלטות ומוביל צוותי יישום ופיתוח AI בארגונים, מסביר כי יש להסתכל על פתרונות AI כמחליפי תהליך ולא מחליפי אדם. "כלומר אם אדם אחד אחראי על עשרות תהליכי עבודה, פתרון AI לא יחליף בצורה יעילה את האדם הזה אלא מספר תהליכים עליהם אחראי האדם. אך גם אז, נותרת שאלת הפיקוח. לכן היישום היעיל ביותר הוא שילוב של אדם כמפקח על תהליכי AI. בצורה כזו, עובד שיכל להוציא לפועל תהליכי עבודה בודדים, כעת יכול לפקח בצורה יעילה על עשרות או מאות תהליכי AI". מוסיף
שיווק פחד כמנוע צמיחה
אניל דאש, לשעבר מנכ"ל חברת הסטארטאפ Glitch, שכותב על טכנולוגיה מזה עשורים, מציין שקשה להפריד בין יכולות אמיתיות לרעש שיווקי. קידוד הוא יוצא דופן - קל לבדוק אם קוד עובד. יישומים רבים אחרים של ה-AI הם סובייקטיביים בהרבה, ולכן פחות מועמדים להחלפה מיידית.
המסר הסמוי, לפי ניידו: "אם רוצים להצדיק שווי IPO עצום, צריך להצביע על זרם הכנסות עתידי. צריך לגרום לנראות כאילו יש לך משהו שיכול לאכול את כל העבודה על כדור הארץ."
המשמעות עבור חברות מקומיות בישראל היא שמנהלים צריכים להפריד בין שתי שאלות שונות: האם AI מפחית עלויות תפעוליות בתחומים ספציפיים? - כן, בהחלט. האם AI מחליף את כוח האדם האנושי בקנה מידה הנטען? - לפחות בשלב זה, ראיות מוצקות לכך חסרות. חברות ישראליות שמאמצות AI לשיפור למידה ארגונית ומהירות חדשנות, ולא כתחליף לעובדים, צפויות להפיק ממנו ערך גבוה יותר.
מה כן אפשרי
ברחה, פרופסור Berkeley, טוען שהשימוש היעיל ביותר ב-AI - מחוץ לכמה תעשיות ספציפיות - הוא לא להחליף עובדים, אלא לסייע לאנשים וחברות ללמוד מהר יותר ולהכשל מהר יותר. דאש מוסיף שיש מרחב לחלופות: "במקום ChatGPT killer אחד, הרבה AI קטנים מגורמים אחראיים."
המשמעות ברורה: הנרטיב שמוכרים לנו הוא בינארי בכוונה. המציאות, כרגיל, הרבה יותר מורכבת.