קרן עושר לבינה מלאכותית: המודל הנורווגי שאוסטרליה שוקלת לאמץ
ענקיות הטכנולוגיה Microsoft ו-Anthropic מחפשות שטחים לאימון מודלים בקנה מידה תעשייתי, ואוסטרליה עשויה להיות היעד הבא. הדיון הציבורי שם מתמקד כעת בשאלה האם המדינה תחזור על טעות גז הטבעי - או תנסה לנסח עסקה טובה יותר, בהשראת קרן הנכסים הריבונית הנורווגית.
כשענקיות ה-AI מחפשות בית חדש
מנכ"לי Microsoft ו-Anthropic ביקרו לאחרונה בקנברה לשיחות עם הממשלה האוסטרלית. הסיבה אינה פוליטית, אלא תשתיתית לחלוטין: חברות הבינה המלאכותית הגדולות ניצלו את הסבלנות הציבורית של ארצות הברית כלפי מרכזי הנתונים הצורכים כמויות עצומות של אנרגיה ומים, ועתה הן מחפשות מיקומים יציבים, בעלי אנרגיה מתחדשת ורגולציה ברורה.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
אוסטרליה מציעה את שלושת המרכיבים הללו, ולכן נמצאת כיום בעמדת מיקוח נדירה (כפי שפורסם על ידי The Guardian).
מהנפט הנורווגי לנתונים האוסטרלים
המבקרים של הסדרי הגז הטבעי האוסטרלים מציינים בוחש: כאשר נתגלו מאגרי גז ענקיים לחופי מערב אוסטרליה, ממשלת הוק החליטה לא להיות שותפה ישירה בסיכון ההשקעה. ארבעים שנה לאחר מכן, אוסטרלים משלמים מחירי אנרגיה גבוהים בעוד תאגידים זרים מפיקים רווחים מהאוצרות הלאומיים.
המודל האלטרנטיבי הוא נורווגי. קרן הנכסים הריבונית של נורווגיה, שנבנתה על גבי גילוי שדות נפט בים הצפוני בשנות השבעים, שווה כיום למעלה משלושה טריליון דולר אוסטרלי. היא פועלת כהשקעה משותפת בין המדינה לתעשייה, הכוללת מיסים, רישיונות ודיבידנדים (כפי שעולה מנתוני הכתבה שפורסמה ב-The Guardian על ידי פיטר לואיס).
השאלה המרכזית בדיון הנוכחי היא: האם אוסטרליה תנסח מראש את התנאים הפיננסיים לתעשיית ה-AI החדשה, או שתמתין ותנסה לבצע תיקון מאוחר - כפי שניסתה לעשות בגז הטבעי, ללא הצלחה רבה?
הנכס הנסתר: נתוני יוצרים
בצד הדיון התשתיתי עולה טענה נוספת: מודלי ה-AI הגדולים נבנו, לפחות בחלקם, על גבי שימוש בלתי מורשה בתוכן אנושי. בתי משפט בארצות הברית ובאירופה כבר קבעו כי חברות רבות סרקו תוכן מהאינטרנט ללא אישור. הטענה היא שאוסטרליה יכולה לדרוש, כתנאי לפעילות, שיפוי ליוצרים ורישוי שוטף של יצירותיהם.
מעבר לכך, הצעת קרן עושר ייעודית לבינה מלאכותית תחייב את החברות הפועלות באדמת אוסטרליה להעביר נתח מתמשך מרווחיהן לקרן ציבורית. הכספים יופנו לתמיכה ביוצרים שמודלי ה-AI מחליפים, ולבסיס מימון רחב יותר לעובדים שמשרותיהם יושפעו.
הדיון האוסטרלי אינו רחוק מהמציאות הישראלית. חברות כמו Microsoft ו-Google כבר פועלות כאן עם אזורי ענן, ולפחות שתיים מהן הודיעו על השקעות בתשתית נוספת. השאלה הפוליטית שטרם נשאלה בגלוי היא מה ישראל מקבלת בתמורה, מעבר להכנסות ממיסים ומקומות עבודה ישירים.
המודל הנורווגי, שאוסטרליה עשויה לאמץ בגרסה מותאמת, מציע מסגרת שממשלות כמו ישראל יכולות לשאוב ממנה: השקעה משותפת, חלוקת רווחים, ותנאים שמגנים על יוצרים ועל הציבור.
ממשלות דרום קוריאה גם הן בוחנות מנגנון דומה, ומרכזי מחשבה אמריקאיים מציעים מה שמכונה "מס על טוקנים" - סוג של מע"מ על שימוש ב-AI. ישראל, שבה פועלות עשרות חברות AI בשלבי צמיחה, חשופה לאותם לחצים ויכולה לנסח את עמדת המיקוח שלה מוקדם יותר.
הזמן לעצב עסקה כזו הוא עכשיו, לפני שהתשתיות נבנות והסדרים מתגבשים לשנים.