מרוץ ה-AI בחלל: האם מרכזי נתונים אורביטליים הם עתיד אמיתי?
מסאיושי סון, מנכ"ל SoftBank, מטיל ספק בתפיסה של אילון מאסק לגבי מרכזי נתונים בחלל, וטוען שהעלויות גבוהות מדי והטווח הזמן ארוך מדי כדי לספק פתרון רלוונטי למחסור הנוכחי בכוח חישוב. הוויכוח חושף ניגוד אינטרסים עמוק בין שחקנים מרכזיים בתעשייה.
כשמאסק מדבר על חלל, כדאי לבדוק למי זה כדאי
אילון מאסק הציג בחודשים האחרונים חזון שאפתני: מרכזי נתונים אורביטליים - תשתיות מחשוב שיפרוסו בחלל החיצון כפתרון לבעיית המחסור הגלובלי בקיבולת AI. אך כפי שפורסם ב-TechCrunch על ידי Anthony Ha, לא כולם שכנועים.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
מסאיושי סון, מייסד ומנכ"ל SoftBank, פירט את עמדתו באסיפת בעלי המניות של החברה: בניית מרכזי נתונים בחלל לא תוזיל עלויות באופן משמעותי, והפרויקט יימשך שנים רבות מדי. "במרוץ ה-AI, השנים הקרובות הרבה יותר חשובות ממה שיקרה בעשור הבא," אמר סון.
הפרדוקס של הספקן הגדול
האירוניה אינה נעלמת מהעין: SoftBank היא אחת מחברות ההשקעה האגרסיביות בעולם, שהימרה על WeWork, Uber, ועשרות חברות טכנולוגיה עוד בשלבים מוקדמים. כאשר דווקא סון הוא המטיל ספק, יש לכך משקל. אך גם כאן, ניגוד עניינים ברור: SoftBank השקיעה סכומים עצומים בפרויקטי מרכזי נתונים יבשתיים, כולל מיזמים מסיביים באירופה. ביקורתו של סון על החלל, אם כן, היא גם הגנה על ההשקעות שלו עצמו בקרקע.
SpaceX: גלגל תנופה אחד גדול
התמונה ש-SpaceX מציגה מורכבת יותר ממה שנראה. החברה, לאחר הנפקתה הציבורית, כבר חתמה על עסקת חישוב עם Reflection AI - מעבדת AI בקוד פתוח - וממשיכה לפרוס שירותי מחשוב בתשלום. בנוסף לעסקאות עם Google ו-Anthropic.
אך הנקודה הקריטית היא הבאה: אם SpaceX תבנה אשכול לוויינים לצורך מרכז נתונים אורביטלי, ולוויינים אלו יידרשו החלפה כל כמה שנים - מי מרוויח מכל השיגורים הנדרשים? SpaceX עצמה, דרך עסקי השיגור שלה. זהו מנגנון שיווק עצמי מתוחכם: החזון הגדול מייצר ביקוש ישיר לשירות הליבה.
למרות שהחברה שולטת בכ-80 עד 90 אחוזים משוק השיגורים הגלובלי, חלק ניכר מנתח שוק זה מסביר Starlink הפנימי. ללא Starlink, נתח השוק של SpaceX היה נמוך בהרבה.
מי מדבר ולמה
המסר העמוק יותר שעולה מהדיון הזה - כפי שעולה מנתוני הכתבה שפורסמה ב-TechCrunch על ידי Anthony Ha - הוא שכל שחקן מרכזי בשיח ה-AI מדבר "מהספר שלו": מאסק מקדם מרכזי נתונים בחלל שיעשירו את עסקי השיגור של SpaceX; סון מגן על השקעותיו היבשתיות; ואפילו סאם אלטמן מ-OpenAI, שגלל עיניים כלפי הרעיון האורביטלי, לא ניטרלי - ליחסיו המסובכים עם מאסק יש היסטוריה ידועה.
תעשיית ה-AI כולה מתמודדת עם מחסור חמור בכוח חישוב. חברות מסוגים שונים - מ-Groq שגייסה 650 מיליון דולר ועד Allbirds שהפכה ממותג נעליים לספקית מחשוב ענן - מחפשות אחר כל הזדמנות לספק קיבולת לשוק הרעב.
המשמעות לשוק הישראלי
חברות AI ישראליות שמתכננות תשתיות לטווח ארוך צריכות לקרוא את הדיון הזה בעיניים פקוחות. ההחלטה היכן לבסס כוח חישוב - ובאיזה ספק להשתמש - משפיעה ישירות על עלויות התפעול ועל המיצוב האסטרטגי. בינתיים, מרכזי הנתונים היבשתיים נשארים הבחירה הפרגמטית היחידה, גם אם יקרים ומורכבים להקמה. מי שמחכה לחלל עלול לחכות עשור.