חברות עדיין מחפשות את החזר ההשקעה על בינה מלאכותית
גל ה-tokenmaxxing שטף את עמק הסיליקון בתחילת 2026, כשמנכ"לים דחפו עובדים למקסם שימוש בכלי AI ללא הגבלה. החשבון הגיע מהר: Uber פוצצה את תקציב ה-AI השנתי שלה תוך חודשים ספורים, חברות קיצצו רישיונות Claude, ו-Meta סגרה לוחות תחרות פנימיים. כעת, שותפה ב-NEA טיפאני לאק אומרת שהתעשייה נמצאת בצומת קריטי בין ההייפ למציאות הכלכלית.
כשהחשבון על ה-AI מגיע - מי משלם?
בתחילת 2026 הפך ה-tokenmaxxing לטרנד הלוהט ביותר בעמק הסיליקון. המושג, שתיאר את הפרקטיקה של דחיפת שימוש בכלי AI עד לקצה הגבול האפשרי, זכה לאהדה רחבה בקרב מנכ"לים שעודדו את עובדיהם לאמץ כלים חכמים ללא סייג. אלא שהמודל העסקי לא עמד במבחן המציאות.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
Uber דיווחה כי פוצצה את תקציב ה-AI השנתי שלה בתוך מספר חודשים בלבד. חברות אחרות קיצצו רישיונות Claude לחלקים שלמים בארגון, ו-Meta ביטלה את לוחות הדירוג הפנימיים שעקבו אחר צריכת ה-AI של עובדיה. הפערים בין ההבטחה לבין עלויות הביצוע הפכו לבעיה תפעולית ממשית.
הקול מהצד של ההון סיכון
טיפאני לאק, שותפה ב-NEA - קרן הון סיכון ותיקה עם היסטוריה של השקעות בחברות כמו Salesforce ו-Robinhood - מוצאת את עצמה היום בלב הוויכוח הזה. לאק, שבעברה שכנעה חברות לאמץ את מסחר האינטרנט בימיו הראשונים, רואה במתח שבין עלויות ה-AI לבין תשואתו את אחד האתגרים המרכזיים של הענף כיום.
בראיון לפודקאסט Equity של TechCrunch, שערכה רבקה בלאן, תיארה לאק את הסיטואציה ביתר דיוק: ארגונים גדולים עדיין מגשששים כיצד למדוד את ה-ROI האמיתי של ההוצאה על AI. "רגעי הקסם" - כפי שהיא מכנה את הרגעים שבהם AI מספק ערך גלוי וממשי למשתמש הקצה - עדיין אינם עקביים מספיק כדי להצדיק הוצאות בלתי מבוקרות.
ג'ונתן קוזמנקו, מסביר כי יצירת ערך עם AI חייב לבוא משילוב עדין ומבוקר של רכיבי AI בתהליכי עבודה. "הדבר דורש הנדסת תהליכים חדשים המשלבים את AI בצורה מבוקרת בתהליך דטרמיניסטי. AI כעת מוכיח את עצמו כגורם שיכול להחליף בצורה אפקטיבית תהליכים בודדים ולא אופרציות שלמות. בעוד שסוכנים אוטונומיים זו דרך מעולה לשרוף המון טוקנים על ביצועים בעיתיים". מוסיף.
סטארטאפים ממלאים את החלל
אחד הדפוסים הבולטים שלאק מזהה בשוק הוא עלייתן של חברות סטארטאפ המתמחות במדידת תשואת ההשקעה על כלי AI. אלו אינן חברות שמפתחות מודלים - אלא חברות שעוזרות למנהלי IT ו-CFO להבין מה הם בעצם קנו ומה קיבלו בתמורה. בשוק הישראלי, תחום זה מייצג הזדמנות ממשית: חברות כמו WalkMe (שנרכשה על ידי SAP) וחברות ניטור ארגוני אחרות הניחו תשתית מושגית לכלי אנליטיקה ארגוניים מסוג זה.
השאלה אם AI agents יהיו הפתרון לבעיית המדידה, או יחמירו אותה עוד יותר, נותרת פתוחה. לאק, הצופה גם בגל ה-IPO הצפוי של חברות AI כמו OpenAI ו-Anthropic, מציינת כי השוק הציבורי יאלץ את התעשייה לענות על שאלות שעד כה נדחו בנוחות.
השאלה שכל מנהל חייב לשאול
המסקנה המעשית למנהלים בכירים בישראל ובעולם ברורה: עידן ה-"לקנות AI ולראות מה יקרה" מגיע לסיומו. הדרישה לאחריות תקציבית, למדדי הצלחה ברורים, ולכלים שמאפשרים פיקוח על הוצאות AI - הופכת מיתרון תחרותי לדרישת בסיס. חברות שיגדירו מראש כיצד נראה הצלחה, ויבחרו פתרונות שניתנים למדידה, ייהנו מיתרון משמעותי על פני אלו שימשיכו לפעול לפי אמונה בלבד.