השימוש עולה אבל האמון צולל: רק 21% סומכים על תוצאות ה-AI
סקר חדש של אוניברסיטת קוויניפק חושף פער מדאיג: בעוד שיותר אמריקאים משתמשים בכלי AI למחקר, כתיבה ועבודה, 76% מהם כמעט ולא סומכים על התוצאות. דור Z, הכי מיומן בטכנולוגיה, הוא גם הכי פסימי לגבי השפעתה על שוק העבודה. המסר לחברות: השקעות ב-AI ללא שקיפות ורגולציה עלולות לפגוע באימוץ העתידי.
פער מתרחב בין שימוש לאמון
הנתונים מדברים בעד עצמם: 73% מהאמריקאים משתמשים כיום בכלי בינה מלאכותית, לעומת 67% לפני שנה (פער של מיליוני אנשים). אבל במקביל, רק 21% מהם סומכים על המידע שהטכנולוגיה מייצרת "רוב הזמן" או "כמעט תמיד". הנתונים עולים מסקר חדש אשר פורסם השבוע באוניברסיטת קוויניפק שבקונטיקט, ומציירים תמונה מורכבת של אימוץ מתוך חוסר ברירה ולא משיכה אמיתית.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
"הסתירה בין השימוש לבין האמון ב-AI בולטת לעין", אומר פרופסור צ'טן ג'איסוול מהאוניברסיטה. "51% אומרים שהם משתמשים ב-AI למחקר, ורבים גם לכתיבה, עבודה וניתוח נתונים. אבל רק 21% סומכים על המידע שהיא מייצרת רוב הזמן. אמריקאים מאמצים את הטכנולוגיה, אבל עושים זאת מתוך היסוס עמוק, ולא מתוך אמון עמוק".
כפי שעולה מסקר שכלל כמעט 1,400 נשאלים, 62% מהאמריקאים לא מתרגשים כלל או במידה מועטה מהטכנולוגיה, ו-80% מודאגים ממנה. דור המילניאלים (דור ה-Y) והבייבי-בומרים (נולדו בין 1946-1964) הם הכי חוששים, אך דור Z (נולדו בין 1997 ל-2008) לא מפגר הרבה אחריהם.
החשש הגדול: אובדן מקומות עבודה
נתון מרכזי בסקר מתייחס לשוק העבודה: 70% סבורים שהתפתחות ה-AI תוביל לקיצוץ במשרות, לעומת 7% בלבד שחושבים שהיא תיצור הזדמנויות תעסוקה חדשות. מדובר בהחמרה משמעותית לעומת שנה שעברה, אז 56% חששו מירידה במשרות ו-13% ציפו לעלייה בהן.
דור Z, הוא הפסימי ביותר: 81% צופים ירידה במקומות העבודה. "צעירים אמריקאים מדווחים על ההיכרות הגבוהה ביותר עם כלי AI, אבל הם גם הכי פחות אופטימיים לגבי שוק העבודה", אומרת פרופסור טמילה טריאנטורו. "שליטה ב-AI ואופטימיות כאן נעות בכיוונים מנוגדים".
החששות האלה לא מופרכים: מספר משרות ההתחלה בארה"ב צנח ב-35% מאז 2023, כפי שעולה מנתוני חברת המחקר Revelio Labs. מנכ"ל Anthropic, דריו אמודיי, אף הזהיר שה-AI עלולה למחוק משרות רבות.
מעניין לציין שבעוד רוב האמריקאים חוששים מהשפעת ה-AI על השוק כולו, רק 30% מהעובדים חוששים שהיא תחליף את עבודתם הספציפית (עלייה מ-21% בשנה שעברה). "אמריקאים יותר מודאגים ממה שה-AI עשויה לעשות לשוק העבודה מאשר למה שהיא עשויה לעשות לעבודה שלהם עצמם", מסבירה טריאנטורו.
דרישה לשקיפות ורגולציה
שני שלישים מהנשאלים סבורים שחברות לא עושות מספיק כדי להיות שקופות לגבי השימוש שלהן ב-AI, ואותו אחוז גם מאמין שהממשל האמריקאי לא מסדיר את התחום מספיק. הנתונים מגיעים על רקע תסיסה בין ממשל טראמפ, הדוגל במסגרת רגולטורית קלה יחסית ובהגבלת הסדרה ברמת המדינות, לבין מדינות שמנסות לשמור על סמכות עצמאית בנושא.
65% מהנשאלים מתנגדים לבניית מרכזי נתונים של AI בקהילות שלהם, בעיקר בגלל חששות מעלויות חשמל גבוהות ושימוש במים.
עבור חברות ישראליות שמפתחות פתרונות AI, המסר ברור: שקיפות, הסבר ברור על היכולות והמגבלות של הטכנולוגיה, ושיתוף פעולה עם רגולטורים הם לא רק דרישה משפטית אלא גם הכרח עסקי. "אמריקאים לא דוחים את ה-AI לחלוטין, אבל הם שולחים אזהרה. יותר מדי אי וודאות, יותר מדי מעט אמון, רגולציה חלשה, ופחד רב מדי לגבי משרות", מסכמת טריאנטורו.
הנתונים המדאיגים עשויים להשפיע גם על אסטרטגיות השיווק של חברות שמוכרות כלי AI לצרכנים ועסקים: הדגשת בקרה אנושית, אימות עצמאי של תוצאות, ומדיניות שקיפות ברורה עשויים להפוך למרכיבים קריטיים בבידול תחרותי.