כל קליק שווה כסף: כמה שווים הנתונים שלך לענקיות הטכנולוגיה
ניתוח חדש של Web3 Foundation מגלה כי כל משתמש אינטרנט בריטי מייצר לאורך חייו ערך מסחרי של עד 194,000 פאונד עבור חברות טכנולוגיה ובינה מלאכותית - מבלי שהוא מודע לכך. הממצא מעלה שאלות רגולטוריות חריפות הרלוונטיות גם לשוק הישראלי.
כל קליק שווה כסף: הנתונים שלך מממנים את עידן הבינה המלאכותית
כשמשתמש מקליד שאילתה ב-ChatGPT, בוחר תיקון איות בסמארטפון או גולל בפיד של רשת חברתית, הוא תורם ערך כלכלי מדיד לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. לפי ניתוח שפרסמה לאחרונה Web3 Foundation (כפי שפורסם ב-The Independent על ידי אנה ווייז), כל משתמש אינטרנט בריטי מייצר ערך מסחרי מצטבר של עד 194,000 פאונד (כ- 800 אלף שקל) לאורך כל חיי הגלישה שלו.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
המחקר מיפה את כלל הטביעה הדיגיטלית של הפרט: שאילתות חיפוש, לחיצות, אותות מיקום, רכישות מקוונות, הודעות, תמונות שהועלו ופוסטים ברשתות החברתיות. כל אלה, שנאספו בעבר בעיקר דרך cookies לצורכי פרסום ממוקד, עוברים כיום תהליך אגרגציה ואנליזה מעמיקים יותר - בעיקר לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית.
מפרסום לאימון - שינוי פרדיגמה
בעוד שהמודל העסקי של פרסום ממוקד מוכר לציבור הרחב, השימוש בנתוני משתמשים כ"חומר גלם" לאימון מערכות AI הוא תופעה שנמצאת הרבה מחוץ למודעות הציבורית. ביל לבון, סגן נשיא תפעול טכני ב-Web3 Foundation, ציין בראיון לסוכנות הידיעות PA: "אנשים צריכים להיות מודעים לכך שהנתונים שלהם נמצאים בשימוש ומימוש מסחרי על ידי גורמים רבים ושונים. זהו נושא פרטיות."
לפי אותו ניתוח, חברות כמו Amazon, Alphabet, Anthropic, Microsoft ו-Meta מרוויחות עד 1,000 פאונד בשנה ממשתמש בודד - נתון שמציב את חברות ה-AI הצומחות כשחקניות מרכזיות ב"כרייה" זו של ערך מנתונים.
הממדים האלה מקבלים הקשר ברור כשמסתכלים על שווי השוק של השחקניות: Nvidia הגיעה לשווי של 5 טריליון דולר בשנה שעברה, בחלקו הגדול על גב העסקאות עם ענקיות ה-AI. Microsoft ו-Apple חצו לאחרונה את רף 4 הטריליון דולר.
המסגרת הרגולטורית הישראלית טרם התמודדה באופן מקיף עם שאלת בעלות על נתונים בהקשר של אימון AI. בעוד שהאיחוד האירופי פועל בצל ה-GDPR וה-AI Act, ובבריטניה מתנהל דיון ציבורי פעיל בנושא, ישראל מצויה בשלב מוקדם יחסית של עיצוב מדיניות בתחום. עבור חברות טכנולוגיה ישראליות - ובפרט אלו שמאמנות מודלים על נתוני משתמשים - מדובר בשאלה שתגיע לפתחן בעתיד הקרוב, בין אם בדרישות מהמחוקק האירופי עם כניסה לשוק הגוש ובין אם בלחץ ציבורי גובר.
לבון סיכם: "ככל שה-AI מאיץ והנתונים הופכים יקרי ערך יותר, בניית אינטרנט שקוף יותר, מבוסס משתמשים, הופכת לדחופה יותר ויותר." עבור חברות ומשתמשים כאחד, המסר ברור: הנתונים האישיים הפכו לנכס אסטרטגי - שרובו זורם כיום בכיוון אחד בלבד.