כיצד חידושי החישה של ג׳וזף פרדיסו מחברים בין אמנות, רפואה ואקולוגיה
לפי דיווח ב MIT News, פרופ׳ ג׳וזף פרדיסו ממעבדת המדיה של MIT הוביל לאורך עשורים פיתוחי חישה לבישים ואלחוטיים, שהתרחבו ממופעי מחול למעקב רפואי ולניטור אקולוגי, עם השפעה ישירה על מגמות ה IoT והבינה המלאכותית.
פרופ׳ ג׳וזף פרדיסו (Joseph Paradiso) ממעבדת המדיה של MIT מדגים כיצד מחקר חישה שנולד מתוך סקרנות בין תחומית יכול להפוך לשפה טכנולוגית שמעצבת תחומים רחוקים זה מזה: מהבמה האמנותית, דרך קליניקות ספורט ורפואה, ועד מערכות ניטור סביבתיות בשטחי קצה.
חישה כגשר בין דיסציפלינות
פרדיסו, פיזיקאי בהכשרתו (דוקטורט בפיזיקה ניסויית באנרגיות גבוהות ב MIT, 1981), עומד כיום בראש תוכנית Media Arts and Sciences ובניהול קבוצת המחקר Responsive Environments. לאורך הקריירה שלו הוא חוזר שוב ושוב לאותו רעיון: אם מצליחים ללכוד מידע עשיר מהעולם הפיזי, ולפרש אותו בזמן אמת, אפשר לבנות כלים שמעמיקים הבנה, משנים התנהגות, ומייצרים אינטראקציה חדשה בין בני אדם לבין סביבתם.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
נקודת המפתח היא מרובת-חיישנים ומרובת-מודאליות: תנועה, קול, תנאים סביבתיים ושידור אלחוטי יעיל. בעולם שבו שעונים חכמים ומכשירים לבישים הפכו למיינסטרים, פרדיסו מצביע על ההיסטוריה שמקדימה את השוק: מערכות שבעבר נראו מוגזמות או ניסיוניות, הן כעת תכונות סטנדרטיות במוצרים צרכניים ובמערכות ניטור מקצועיות.
מהנעליים של 1997 למיפוי תנועה שמייצר מוזיקה
אחד הפרויקטים המזוהים עמו מוקדם במיוחד הוא נעלי חישה לבישות שנבנו עבור מופע מחול מועשר בזמן אמת בסוף שנות ה 90. בשנת 1997 הוצג זוג נעליים שכלל 16 חיישנים בכל נעל, כך שתנועת הרקדן לא רק תימדד, אלא גם תתורגם למוזיקה באמצעות מיפוי אלגוריתמי. מעבר לאפקט האמנותי, זו הייתה הדגמה מוקדמת לכך שמדידה מדויקת של הגוף יכולה להפוך לערוץ תקשורת, יצירה ומשוב.
בהמשך, פרדיסו הרחיב את העיקרון מקצב אישי לקצב קבוצתי: פלטפורמות שמאפשרות להרכבים שלמים לייצר מוזיקה מתוך תנועה קולקטיבית. לשם כך נדרשו פריצות דרך בהעברת נתונים אלחוטית מהירה ממכשירים קומפקטיים, עיבוד בזמן אמת, והרחבת השימוש בחיישני MEMS זעירים.
יישום רפואי: ניטור תנועה ללא מעבדה
ב 2006 השיטות הללו הוסבו לתחום רפואת הספורט. בשיתוף רופאים המלווים ספורטאים מקצועיים, מערכי חיישנים לבישים וקומפקטיים אספו נתוני תנועה מהירים ממספר נקודות בגוף, במטרה לסייע בהערכת סיכון לפציעה, ביצועים ושיקום, גם מחוץ למעבדות ביומכניות ותשתיות יקרות. המשמעות התעשייתית כאן ברורה: מעבר מניטור תקופתי ומקומי למדידה רציפה בשטח, שמאפשרת רפואה מותאמת יותר, וניהול עומסים מושכל לאורך זמן.
מהאדם אל המערכת האקולוגית: ניטור בעלי חיים ודבורים בטבע
בשנים האחרונות פרדיסו וצוותו עובדים עם National Geographic Explorers בפריסות חיישנים בסביבות מרוחקות. בין היתר מדובר בחיישנים לבישים חסכוניים באנרגיה שמודדים תנאים סביבתיים סביב בעל החיים וגם עוקבים אחר תנועתו, בפרויקטים הכוללים אריות וצבועים בבוטסואנה ועיזים בצ׳ילה. במקביל, הוטמעו חיישנים אקוסטיים עם בינה מלאכותית על גבי המכשיר כדי לזהות ולנטר אוכלוסיות של דבורי דבש בסכנת הכחדה בפטגוניה.
החיבור בין חישה לבינה מלאכותית בשטח, על סוללה ובתנאים קשים, משתלב במגמה עולמית של Edge AI ו IoT סביבתי, שבה ההחלטות הראשוניות מתקבלות ליד מקור הנתונים ולא בשרת מרוחק. זה קריטי כשיש מגבלות תקשורת, כשנדרשת פרטיות או כשרוצים תגובה מהירה לאירועים סביבתיים.
הכרה מקצועית ושאלת הגבול בין אדם לטכנולוגיה
פרדיסו הוכתר לאחרונה כ IEEE Fellow, הכרה שמדגישה את תרומתו לחישה לבישה אלחוטית ולקציר אנרגיה נייד. אך לצד ההישגים, הוא מנסח גם שאלה עקרונית: ככל שאנחנו מודדים ומחברים יותר, היכן מסתיים היחיד ומתחילים האחרים והמערכות שסביבו?
הכתבה מציגה את החזון של פרדיסו לא כמרדף אחר גאדג׳טים, אלא כחתירה ל״הגברה״ של היכולת האנושית: להפוך אותנו לקשובים יותר, מחוברים יותר, ומודעים יותר לתפקידנו בתוך מערכת גדולה, רפואית, חברתית ואקולוגית.