השעיית המודלים של Anthropic חושפת את שבירות ריבונות ה-AI הגלובלית
לאחר שממשלת ארה"ב הורתה ל-Anthropic להשעות גישה למודלים Fable 5 ו-Mythos 5 לאזרחים זרים, פרצה בהודו דיון נוקב: האם מדינה שהיא השוק השני בגודלו של חברות ה-AI המובילות יכולה להמשיך להסתמך על תשתית בינה מלאכותית שנשלטת מוושינגטון? השאלה רלוונטית לא רק להודו.
כשהשרת נמצא בוושינגטון, מי שולט בעתיד ה-AI שלכם?
בסוף שבוע שעבר קיבלה Anthropic הוראה מממשלת ארה"ב להשעות גישה למודלים המתקדמים שלה - Fable 5 ו-Mythos 5 - עבור כלל האזרחים הזרים, כולל עובדים זרים של החברה עצמה. ההוראה הגיעה ימים ספורים לאחר שהחברה הכריזה על שותפות עם ענקית שירותי ה-IT ההודית Tata Consultancy Services להרחבת אימוץ ה-AI הארגוני בהודו - צירוף עיתים שחשף את הסתירה המובנית בין שאיפות ה-AI הגלובליות ובין שליטה גיאופוליטית אמריקאית.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
הפרשה הצתה ויכוח נרחב בקרב מייסדי סטארטאפים, משקיעים ומומחי מדיניות בהודו - שוק שגם Anthropic וגם OpenAI הגדירו כשוק השני בחשיבותו עבורן לאחר ארה"ב.
הפגיעות האסטרטגית מתגלה
האירוע חידד סיכון שרבים בתעשייה ידעו אינטואיטיבית אך העדיפו להתעלם ממנו: כאשר הגישה למודלי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם כפופה להחלטות רגולטוריות של ממשלה זרה, כל אסטרטגיה עסקית הנשענת עליהם הופכת לפגיעה.
"אפילו אם מדובר בתיקון זמני, פרשת Anthropic מוכיחה שאין דבר כזה LLM אמריקאי ניטרלי גיאופוליטית", אמר פרסנטו רוי, מומחה מדיניות טכנולוגית מניו דלהי. "מודלי AI אמריקאים כפופים לגיאופוליטיקה האמריקאית."
המשוואה לניתוק רוסיה ממערכת SWIFT לאחר פלישתה לאוקראינה אינה מוגזמת: מדינות רבות גילו באיחור שתלות בתשתיות פיננסיות זרות הופכת לנשק בזמן משבר. עכשיו אותה שאלה נשאלת לגבי תשתיות AI.
הוויכוח בהודו - ולמה הוא חשוב לישראל
עבור המערכת האקולוגית הישראלית, הדיון ההודי מהדהד במדויק. גם ישראל נשענת במידה רבה על מודלים של Anthropic, OpenAI ו-Google לצורכי פיתוח, ביטחון קיברנטי ומוצרים מסחריים. חברות ישראליות רבות שוקלות כיצד לנהל סיכון של הסתמכות על ספק יחיד - והאירוע הנוכחי מספק דוגמה חיה לתרחיש שנחשב תיאורטי.
Aakrit Vaish, מייסד פלטפורמת ה-VC ההודית Activate, אמר כי ההחלטה "משנה את הכל" ומחזקת את הצורך בפיתוח יכולות AI ריבוניות. הוא ציין שהוא מתכוון לעודד חברות בתיק ההשקעות שלו לצמצם תלות במספר מצומצם של ספקי מודלים מובילים, ולפנות יותר לכיוון מודלים פתוחים.
Vijay Rayapati, מייסד שותף ו-CEO של Atomicwork, זיהה זווית נוספת: "אם צוות ה-AI שלך אינו מורכב כולו מאזרחי ארה"ב, אתה נמצא בחסרון תחרותי."
מדיניות מול מציאות
לצד הדיון האסטרטגי, קיים גם ויכוח על כסף. Mohandas Pai, לשעבר מנהל בכיר ב-Infosys, קרא לממשלת הודו להקים קרן שנתית של כ-5 מיליארד דולר לטכנולוגיות AI ומחשוב עמוק, לצד תוכנית ערבות אשראי בהיקף של כ-21 מיליארד דולר לתמיכה בתשתיות ענן, חומרה ומוליכים למחצה. לשם השוואה, תוכנית IndiaAI Mission הלאומית שאושרה ב-2024 עומדת על כ-1.2 מיליארד דולר לחמש שנים.
המשקיע Hemant Mohapatra מ-Lightspeed הזהיר מפני האשליה שכסף בלבד יפתור את הבעיה: "האתגר האמיתי הוא כישרון, גישה למשאבי מחשוב וביצוע - לא רק גודל ההשקעה."
הוא העריך שאימון מודל frontier יכול לעלות מאות מיליונים ועד כמה מיליארדי דולרים, תלוי בגישה.
השאלה הפתוחה
פרשת Anthropic לא מסתיימת כאן. לפי דיווחי The Information, הבית הלבן לא צפוי להרחיב מגבלות דומות לחברות AI אחרות, ומייחס את הבעיה לכשל של Anthropic בניהול פגיעויות. Anthropic עצמה חולקת על אפיון זה.
אך ללא קשר לתוצאה הסופית של האפיזודה הספציפית הזו, השאלה העקרונית נותרת: עד כמה ניתן לסמוך על מודלי AI שנשלטים על ידי ממשלה זרה כחלק מתשתית אסטרטגית? עבור קובעי מדיניות, מנהלי טכנולוגיה ומשקיעים - בהודו, בישראל ובכל מקום אחר - זו כבר לא שאלה תיאורטית.