חזרה לחדשות
מלחמת זכויות היוצרים מעלה הילוך: בריטניקה ומריאם-וובסטר תובעות את OpenAI

מלחמת זכויות היוצרים מעלה הילוך: בריטניקה ומריאם-וובסטר תובעות את OpenAI

17 במרץ 2026
מערכת זירת AI

שתי החברות הוותיקות בתחום הידע והמילונים הגישו תביעה נגד OpenAI בטענה להפרה המונית של זכויות יוצרים. הן טוענות כי החברה השתמשה בכמעט 100,000 מאמרים לאימון מודלי השפה שלה ללא רשות, וכי ChatGPT מתחרה ישירות בתכנים שלהן תוך שהוא מייצר מידע מוטעה המיוחס להן. התביעה מצטרפת לשורה ארוכה של הליכים משפטיים נגד OpenAI מצד גופי תקשורת ומוציאים לאור.

תביעת זכויות יוצרים משמעותית מצטרפת למערכה המשפטית של OpenAI

שתי החברות הוותיקות והמכובדות בעולם הידע, אנציקלופדיה בריטניקה ומריאם-וובסטר (המילון האמריקאי המוביל), הגישו תביעה נגד OpenAI בטענה להפרת זכויות יוצרים המונית, כפי שפורסם ב-TechCrunch על ידי אמנדה סילברלינג. התביעה מצטרפת לשורה ארוכה והולכת של הליכים משפטיים המאיימים על מודל הפעולה הבסיסי של ענקית הבינה המלאכותית.

רוצה להישאר מעודכן ב-AI?

הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים

על פי כתב התביעה, OpenAI השתמשה ללא רשות בכמעט 100,000 מאמרים מקוונים המוגנים בזכויות יוצרים השייכים לבריטניקה (שמחזיקה גם במריאם-וובסטר) לצורך אימון מודלי LLM שלה. למעט זכויות היוצרים, התביעה מתרחבת במהות המשפטית ומצביעה על מישורים נוספים של הפרה פוטנציאלית.

שלושה מישורי הפרה

המוציאה לאור טוענת שההפרה אינה מסתיימת בשימוש בתכנים לאימון. ראשית, ChatGPT מייצר תשובות המכילות "שכפול מילולי מלא או חלקי" של התכנים המוגנים. שנית, OpenAI משתמשת במאמרים אלה במסגרת תהליך ה-RAG (Retrieval Augmented Generation), כלומר כאשר מודל השפה סורק את הרשת או מאגרי מידע אחרים למידע עדכני בזמן מתן תשובה לשאילתה.

שלישית, והמעניינת ביותר מבחינה משפטית, התביעה מאשימה את OpenAI בהפרת חוק Lanham Act, חוק סימני המסחר הפדרלי. הטענה היא שכאשר ChatGPT מייצר הזיות (תוכן בדוי או מוטעה) ומייחס אותן באופן שגוי למוציאה לאור, הוא פוגע במוניטין ובמותג שלה.

התחרות על תשומת הלב

"ChatGPT מרעיב מוציאים לאור כמו בריטניקה מהכנסות על ידי יצירת תשובות לשאילתות משתמשים המחליפות, ומתחרות ישירות עם, התוכן ממוציאים לאור", נכתב בתביעה. בריטניקה טוענת גם שההזיות של ChatGPT מסכנות "את המשך הגישה של הציבור למידע מקוון איכותי ואמין".

טענה זו חשובה במיוחד בהקשר העסקי: מודלי שפה גדולים יוצרים למעשה תחליף ישיר לחיפוש מידע באנציקלופדיה או במילון. במקום שמשתמש יגיע לאתר בריטניקה ויצרוך תוכן (ופרסומות), הוא מקבל תשובה ישירות מ-ChatGPT - תשובה שאולי התבססה על תכני בריטניקה, אבל ללא כל הכנסה למוציאה לאור.

מערכה משפטית רחבה

בריטניקה ומריאם-וובסטר מצטרפות לשורה ארוכה של מוציאים לאור שתובעים את OpenAI. בין התובעים: הניו יורק טיימס, זיף דייויס (הבעלים של Mashable, CNET, IGN ו-PC Mag), ויותר מתריסר עיתונים ברחבי ארצות הברית וקנדה, כולל Chicago Tribune, Denver Post ו-Toronto Star. תביעה דומה של בריטניקה נגד Perplexity, מתחרה של OpenAI, עדיין תלויה ועומדת.

עד כה אין תקדים משפטי ברור הקובע אם שימוש בתכנים מוגני זכויות יוצרים לאימון LLM מהווה הפרה. עם זאת, בפסק דין בולט מספטמבר 2025, שופט פדרלי קבע שאנתרופיק (Anthropic) הצליחה לשכנע שהשימוש בתכנים כנתוני אימון הוא "טרנספורמטיבי" מספיק כדי להיות חוקי. אולם השופט קבע שהורדת ספרים באופן בלתי חוקי, במקום לשלם עבורם, מהווה הפרה - מה שהוביל להסדר פשרה של 1.5 מיליארד דולר.

המשמעות לשוק המקומי

עבור חברות ישראליות המפתחות מודלי שפה או מוצרי AI המסתמכים על תכנים איכותיים, הסיפור מחדד סוגיה מרכזית: האם ניתן להסתמך על גירוד תכנים מהרשת לצורכי אימון, או שיש צורך בהסכמי רישוי מפורשים. חברות ישראליות כמו AI21 Labs ו-Deci מפתחות מודלי שפה משלהן, והשאלה המשפטית הזו רלוונטית במיוחד כאשר מדובר בתכנים בעברית או במקורות מקומיים.

כמו כן, הדיון על "רעב תוכן" של מודלי AI משפיע על המערכת התקשורתית הישראלית. אם ChatGPT או מודלים אחרים יספקו תשובות המבוססות על תכנים של אתרי חדשות מקומיים מבלי להפנות אליהם תנועה, מקור ההכנסה הפרסומי שלהם עלול להישחק.

שאלות נפוצות