נתיב השקעה חדש? משפחות עשירות עוקפות את קרנות ההון סיכון ומשקיעות ישירות בחברות AI
מגמה חדשה בשוק ההון הפרטי: משרדים משפחתיים עשירים מדלגים על המתווכים ומשקיעים ישירות בחברות בינה מלאכותית בשלבים מוקדמים. השינוי נובע מהבנה שמרבית הרווחים נוצרים כיום לפני ההנפקה, בעוד חברות נשארות פרטיות לתקופות ארוכות יותר. חלק מהמשרדים אף הופכים למובילי סבבים ומקימים חברות AI משלהם.
משקיעים פרטיים משנים את כללי המשחק בהשקעות AI
עשרות שנים, השקעה בחברת סטארט-אפ מבטיחה הייתה נגישה רק דרך קרנות הון סיכון מובילות. אבל הפריחה הנוכחית בתחום הבינה המלאכותית יצרה שינוי דרמטי: משרדים משפחתיים ובעלי הון פרטי עוברים להשקעות ישירות בחברות הזנק, תוך עקיפת קרנות ההון סיכון המסורתיות, כפי שפורסם ב-TechCrunch.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
מיטש שטיין, מייסד Arena Private Wealth, חברת ייעוץ השקעות למשקיעים בעלי הון גבוה, מסביר את השינוי: "חברות נשארות פרטיות לתקופות ארוכות יותר, ויש פחות הנפקות מאשר בעבר. חלק גדול מהכסף מרוויח הרבה לפני שחברות יוצאות לציבור, וכרגע השווקים הפרטיים נשלטים על ידי חברות AI רבות. המשרדים המשפחתיים שמשקיעים ישירות בחברות בינה מלאכותית מבינים את המשחק".
Arena עצמה הובילה לאחרונה סבב השקעה של 230 מיליון דולר בחברת Positron, המפתחת שבבי AI, וזכתה במסגרת העסקה למושב בדירקטוריון. לדברי שטיין, זהו חלק משינוי אסטרטגי "מתפקיד של משקיעים פסיביים למשתתפים אקטיביים בשוקי ההון".
דחיפות השקעה ושינוי התפיסה
ארי שוטנשטיין, ראש מחלקת ההשקעות האלטרנטיביות ב-Arena, מתאר את דחיפות הרגע: "תשתיות ה-AI העולמיות נבנות כרגע. אתה נכנס מוקדם ויש לך הזדמנות לבצע השקעות ראשוניות ולבנות תיק, או שאתה מפספס ונאלץ לבצע הימורים אקראיים". שטיין מנסח זאת בצורה עוד יותר חדה: "הסיכון הגדול ביותר שלך הוא לא להיות חשוף ל-AI, ולא מה שיכול לקרות להשקעות ה-AI שלך".
המספרים מדברים בעד עצמם. בפברואר 2026 לבדה, משרדים משפחתיים ביצעו 41 השקעות ישירות בחברות סטארט-אפ, כמעט כולן קשורות לבינה מלאכותית. בין אלו ניתן למצוא שמות בכירים כמו Emerson Collective של לורן פאוול ג'ובס שהשקיעה ב-World Labs, משרד המשפחה של עזים פרמג'י ב-Runway, ו-Hillspire של אריק שמידט ב-Goodfire. על פי מחקר של BNY Wealth, 83% מהמשרדים המשפחתיים מציינים את AI כעדיפות אסטרטגית מרכזית לחמש השנים הקרובות, ויותר ממחציתם כבר חשופים לתחום דרך השקעות.
מהשקעה להקמת חברות
חלק מהמשרדים הולכים רחוק יותר. מספר הולך וגדל של המשרדים המשפחתיים מקימים חברות AI משלהם, משקיעים את המיליונים הראשונים, לוקחים תפקידים תפעוליים ומפעילים את אותם אינסטינקטים יזמיים שבנו את עושרם מלכתחילה, כך לפי שוטנשטיין. דוגמה בולטת היא החלטתו של ג'ף בזוס לשמש כמנכ"ל בחברת הרובוטיקה שלו, שגייסה 6.2 מיליארד דולר בשווי של כמעט 30 מיליארד דולר.
בקנה מידה קטן יותר, שטיין מפנה לטייסון טאטל, משקיע מלאך (בעל הון המשקיע את כספו הפרטי) מאוסטין ומנכ"ל לשעבר של Silicon Labs, שנמכרה ל-Texas Instruments ב-7.5 מיליארד דולר. טאטל ייסד את Circuit, חברת סטארט-אפ המשתמשת ב-AI לשיפור ייצור והפצה, וגייס סבב של 30 מיליון דולר שכלל 5 מיליון דולר ממשרד המשפחה שלו.
בדיקות נאותות מעמיקות כמפתח להצלחה
לא כולם שמגיעים לשולחן הם יזמים לשעבר. צוות Arena מגיע מהפיננסים המוסדיים, והם טוענים שבדיקת נאותות קפדנית היא מה שמזכה אותם בהובלת סבבים. "אנחנו לוקחים את הזמן שלנו, אנחנו מאוד איטיים להגיד 'כן', אנחנו אומרים 'לא' הרבה", אומר שוטנשטיין. "אנחנו בהחלט משקיעים במקורות, מומחים ואנשים הדרושים כדי לוודא שחברה היא מה שהיא אומרת שהיא ויכולה לעשות מה שהיא אומרת שהיא תעשה".
במקרה של Positron, זה כלל עבודה עם מומחים צד שלישי לאימות הטכנולוגיה, אך גם קריאת טבלת המשקיעים עצמה כסימן: "אם Arm נכנסת לעסקה, אנחנו רוצים לחשוב שהטכנולוגיה שלך אמיתית", אמר שוטנשטיין. Arena גם ידעה ש-Oracle היא לקוח מרכזי, מה שהופך את Positron לאחד מחברות שבבי ה-AI היחידים שנפרסו בענק ענן שאינו Nvidia או AMD.
הסלקטיביות הזו מעצבת את האופן שבו Arena משתתפת לאחר ההשקעה. בניגוד לקרן הון סיכון טיפוסית שמפזרת סיכון על פני תיק, Arena מבצעת מספר עסקאות ישירות בודדות בשנה, מה שמשנה לחלוטין את ההימור. "כשאנחנו משתתפים בעסקאות נכס בודד ועושים רק קומץ כאלה בשנה, ההימור שלנו גבוה מאוד", אומר שטיין. "אנחנו לא מנהלים תשואות ברמת תיק. אנחנו לא מדגימים כישלון בעסקת נכס בודד. אנחנו לוקחים סיכון אדיר עם הון לקוח מרוכז".
המשמעות עבור המערכת הישראלית
עבור חברות ישראליות בתחום ה-AI, המגמה הזו פותחת שערים חדשים למימון. במקום להיות תלויות אך ורק בקרנות הון סיכון המסורתיות, חברות סטארט-אפ יכולות כעת לגשת ישירות למשרדי משפחה עולמיים. עם זאת, הסלקטיביות הגבוהה והדרישות לבדיקות נאותות מעמיקות מחייבות חברות מקומיות להיות מוכנות לרמת בדיקה מחמירה יותר, כולל אימות טכנולוגי על ידי מומחים צד שלישי ולקוחות תעשייתיים מבוססים.
במציאות בה נותרות חברות פרטיות לתקופות ארוכות יותר, והרווחים העיקריים נוצרים הרבה לפני ההנפקה, ההזדמנות למשוך משקיעים פרטיים עשירים המביאים גם ניסיון תעשייתי ומחויבות לטווח ארוך עשויה להיות יתרון משמעותי.