MIT: נשיאת המכון מזהירה מפני שחיקת מערכת המחקר בארה״ב ומסבירה למה זה קריטי לחדשנות

According to an MIT News report, נשיאת MIT, פרופ׳ סאלי קורנבלות, התייצבה לשיחה פומבית רחבת היקף באולפן GBH בתוכנית Boston Public Radio, והציבה במרכז את השאלה עד כמה ארצות הברית ממשיכה להשקיע בתשתית שמייצרת חדשנות: מערכת המחקר האקדמית.

מדוע “זה מדע” הוא לא רק משפט, אלא טיעון מדיניות

במהלך השידור החי, קורנבלות תיארה כיצד התקדמות בטיפול בסוכרת מסוג 1, תחום שהיא מכירה מקרוב כחולה, נשענת על עשרות שנות מחקר מצטבר. מבחינתה, זהו ההסבר הפשוט ביותר לקשר בין מימון מדע בסיסי לבין תוצאות רפואיות וטכנולוגיות שמגיעות לבסוף לדיוק קליני טוב יותר ולאיכות חיים גבוהה יותר. במילים אחרות, חדשנות איננה אירוע חד פעמי, אלא שרשרת ארוכה של ניסויים, כישלונות ושיפורים, שמחייבת יציבות מוסדית.

מס קרנות ההקדש כמשל ללחץ על אוניברסיטאות עתירות מחקר

אחד המוקדים בשיחה היה הנטל התקציבי שעליו הצביעה קורנבלות: מס קרן ההקדש (endowment tax), שלדבריה מתורגם לכ‑240 מיליון דולר בשנה עבור MIT. היא הדגישה שהמכון ממשיך לקדם יוזמות מחקר, אך במחיר ארגוני וניהולי: איחודים, מיזוגים והתאמות שמסיטות זמן ותשומת לב מהעשייה המדעית עצמה. בעידן שבו מדינות מתחרות על הובלה בתחומי שבבים, בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה, המשמעות של שחיקה כזו אינה נשארת בתוך הקמפוס, והיא עלולה להקרין על קצב הפיתוח, על היכולת להחזיק תשתיות מעבדה יקרות, ועל קליטת חוקרים צעירים.

תחרות גלובלית על כישרונות והקשר בין אקדמיה, כלכלה וביטחון

הראיון נגע גם בלחצים חיצוניים: תחרות גוברת על סטודנטים וחוקרים מחוץ לארה״ב, והאקלים הציבורי שמייצר עומס חסר תקדים על הנהלות קמפוסים. בהקשר זה, קורנבלות הציגה את מערכת המחקר כמשאב לאומי. לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם ליכולת של חברה דמוקרטית להישען על ידע אמין כאשר היא מתמודדת עם משברים רפואיים, טכנולוגיים וגיאו-פוליטיים.

חוקרים נוספים מצטרפים לשידור: מתמטיקה, ספורט ובינה מלאכותית

לצד קורנבלות, MIT News מדווח כי בתוכנית התארח גם ד״ר ג׳ון אורשל, פרופסור עוז ב‑MIT ולשעבר שחקן פוטבול בליגת ה‑NFL בבולטימור רייבנס. בשיחה עם מנחה The Curiosity Desk, אדגר ב׳ הרוויק השלישי, הדגיש אורשל את המעבר שלו מפוטבול לקריירה אקדמית במתמטיקה, ואת המשיכה לסביבה שבה “כולם אוהבים מתמטיקה ורוצים ללמוד”.

בהמשך החודש צפויים להתארח בתוכנית גם פרופ׳ אנט “פקו” הוסוי ו‑ג׳רי לו (MFin ’24), לשיחה על שימוש בבינה מלאכותית כדי לסייע למחליקות אמנותיות אולימפיות לשפר קפיצות, וכן פרופ׳ סנגיטה בהאטיה ופרופ׳ אנג׳לה בלצ׳ר שידונו בכיווני מחקר חדשים לאבחון סרטן השחלות, כולל התובנה שלפיה בכ‑80% מהמקרים המחלה מתחילה בחצוצרות, ממצא שמכוון לחשיבה מחודשת על אסטרטגיות גילוי מוקדם.

בסיכומו של דבר, השידור מצייר תמונה שבה המדע נמצא בצומת: מצד אחד פריצות דרך ברפואה וב‑AI, ומצד שני אתגרי מימון ומדיניות שעלולים לקבוע מי יוביל את גל החדשנות הבא.