OpenAI מקדמת מוכנות לאסונות עם בינה מלאכותית: סדנת AI ראשונה מסוגה באסיה לבניית כלים מבצעיים לצוותי חירום
OpenAI חשפה בפרסום מהיום יוזמה חדשה בבנגקוק שמאגדת עשרות מנהלי חירום מ-13 מדינות באסיה כדי להפוך בינה מלאכותית מכלי מסקרן ליכולת מבצעית בשטח. בשיתוף קרן גייטס, ADPC ו-DataKind המשתתפים בונים GPT-ים מותאמים וזרימות עבודה לשיפור דיווח מצב, הערכת צרכים ותקשורת לציבור בזמן אסון.
OpenAI: כך הופכים בינה מלאכותית לכלי הצלה בשטח, כפי שנחשף בפרסום של OpenAI מהיום. בבנגקוק התקיים מפגש ראשון מסוגו בשם AI Jam למנהלי אסונות, שמטרתו לקצר את הדרך בין ההבטחה הטכנולוגית של מודלי שפה גדולים לבין שימוש מעשי בזמן אמת, כשכל דקה קובעת. את הסדנה מובילה OpenAI בשותפות עם קרן ביל ומלינדה גייטס, Asian Disaster Preparedness Center (ADPC) ו-DataKind, והיא מאגדת 50 מובילי חירום וניהול אסונות מדרום ומדרום-מזרח אסיה.
למה דווקא עכשיו: אסיה תחת לחץ גובר של סיכוני אקלים
המסר המרכזי במסמך הוא שהפער האמיתי אינו בהיעדר מודלים מתקדמים, אלא ביכולת להפוך אותם לזרימות עבודה שאנשי חירום יכולים לסמוך עליהן. צוותי תגובה לאסון פועלים לעיתים קרובות בסביבה מוגבלת במשאבים, עם תשתיות תקשורת לא יציבות, נתונים מקוטעים ותהליכים ידניים. השילוב הזה גורם לעיכובים בתיאום, בהבנת תמונת מצב ובהפניית משאבים, במיוחד באירועים מתפתחים במהירות.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
OpenAI מציינת כי אסיה היא האזור המועד ביותר לאסונות בעולם, עם הערכה שלפיה הוא אחראי לכ-75% מהאנשים שנפגעים מאסונות גלובלית. בנוסף, הבנק העולמי מעריך שאסונות עלו למדינות ASEAN מעל 11 מיליארד דולר בשנים קודמות. בתוך המציאות הזו, גם האזרחים משנים התנהגות: לפי נתונים פנימיים שמציגה OpenAI, במהלך ציקלון בסרי לנקה נרשמה קפיצה של פי 17 בהודעות הקשורות לציקלון ב-ChatGPT, ובמהלך ציקלון נוסף בתאילנד בנובמבר 2025 נרשמה עלייה של פי 3.2 בהיקף ההודעות לעומת החודשים שקדמו לאירוע. הנתונים הללו, על פי OpenAI, מצביעים על הזדמנות לשלב AI באופן ישיר יותר בצורה שבה צוותי חירום אוספים מידע, מקבלים החלטות ומתקשרים לציבור.
מה בנו בסדנה:GPT-ים מותאמים וזרימות עבודה שניתן למחזר
במוקד ה-AI Jam המשתתפים עבדו עם חונכים מ-OpenAI כדי לתרגם את הצרכים היומיומיים לכלים קונקרטיים, במקום להתחיל ממחקר תיאורטי. לפי הפרסום, הם התנסו בבניית Custom GPTs וזרימות עבודה חוזרות שניתן להפעיל בהקשרים שונים: החל מכתיבת דוחות מצב (Situation Reports) והערכת צרכים, ועד ניסוח הודעות לציבור ויצירת תבניות תקשורת רב-לשוניות.
מבחינה טכנית, GPT מותאם הוא למעשה שכבת התאמה מעל מודל שפה: מגדירים לו מטרות, הנחיות, טון ותהליכי עבודה, ולעיתים משלבים חיבור למקורות מידע ארגוניים, מסמכים ותבניות קבועות. בהקשר של ניהול אסונות זה מאפשר סטנדרטיזציה של דיווחים, הפחתת עומס על מוקדי שליטה, וסיוע בסיכום מידע שמגיע ממקורות מרובים כמו עדכוני שטח, טפסים, הודעות טקסט, ומדיה חברתית. הפרסום מדגיש גם את נושא השימוש האחראי ובניית אמון מוסדי, כולל מודעות לסיכונים כמו טעויות ניסוח, מידע חסר, או ייחוס שגוי, במיוחד כאשר ההחלטות הן קריטיות.
מי מוביל ומה הלאה: מעבר מהכשרה לפריסה בשטח
בדבריה מציינת סנדי קונבאטאנאגרם, ראש מדיניות ציבורית ב-OpenAI, שהמטרה היא לסגור את הפער בין מה ש-AI יכול לעשות לבין איך שהוא באמת משמש בשטח, ולתרגם את העניין הגובר ב-AI ליכולת מעשית. ד”ר ולרי נקמגנג-במו, סגנית מנהלת תגובת חירום בקרן גייטס, הדגישה את ערך ההשקעה בהנגשת מיומנויות וכלים דיגיטליים למי שנמצא קרוב לקהילות. מר אסלם פרוויז, מנכ”ל ADPC, הוסיף כי הארגון משלב AI בכלים גיאו-מרחביים ובאנליטיקת סיכונים כדי להפוך נתוני לוויין ותצפיות כדור ארץ לתובנות אשר ניתן ליישם בשטח.
OpenAI מציינת שהיוזמה נשענת גם על הרחבת תוכנית OpenAI for Countries שהוכרזה בדאבוס, וכעת נבחנת 'פאזה שנייה' בחודשים הקרובים שתתמקד בפיילוטים ובהעמקה טכנית עם ארגונים משתתפים. אם המהלך יבשיל, המשמעות עבור תעשיית הטכנולוגיה והסקטור הציבורי באסיה היא יצירת תבניות עבודה מוכנות לשימוש, שבהן בינה מלאכותית אינה רק צ’אט עם מידע, אלא רכיב תפעולי שמחבר בין נתונים, שפה והחלטות בזמן חירום.