OpenAI מציגה חזון כלכלי: מסים על רובוטים, קרן עושר ציבורית ושבוע עבודה מקוצר

חברת OpenAI, שהוערכה לאחרונה ב-852 מיליארד דולר, פרסמה מסמך מדיניות מקיף המתווה את חזונה לעיצוב מחדש של הכלכלה העולמית בעידן ה-AI. ההצעות, שפורסמו השבוע, משלבות מנגנונים שמקורם בשמאל הפוליטי, כמו קרנות עושר ציבוריות ורשתות ביטחון סוציאלי מורחבות, עם מסגרת כלכלית קפיטליסטית ומונעת שוק.

המהלך מגיע בעיתוי רגיש במיוחד: ממשל טראמפ עובד כעת על מסגרת AI לאומית, והבחירות לקונגרס מתקרבות. זהו ניסיון ברור של OpenAI למצב עצמה כשחקן דו-מפלגתי בדיון הציבורי, במקביל למאמצים פוליטיים ישירים יותר - נשיא החברה גרג ברוקמן תרם מיליוני דולרים לנשיא דונלד טראמפ, והוא ומיליארדרים נוספים מעמק הסיליקון הזרימו מאות מיליוני דולרים לקרנות PAC התומכות ברגולציה קלה על בינה מלאכותית.

מס רובוטים והעברת נטל המס מעבודה להון

בליבת ההצעה של OpenAI עומד שינוי משמעותי במבנה המס: העברת נטל המס מעבודה להון. החברה נמנעת מלציין שיעור מס ספציפי על חברות, שיעור שטראמפ הוריד בכהונתו הראשונה מ-35% ל-21%, אך מזהירה שצמיחה מונעת AI עלולה לשחוק את בסיס המס שמממן תוכניות סוציאליות כמו Social Security ו-Medicaid.

על-פי פרסום החברה במסמך, נכתב כי "ככל שבינה מלאכותית מעצבת מחדש את העבודה והייצור, הרכב הפעילות הכלכלית עשוי להשתנות, רווחי חברות ורווחי הון יתרחבו, בעוד ההסתמכות על הכנסה מעבודה ומיסי שכר עלולה להצטמצם".

OpenAI מציעה מיסוי גבוה יותר על הכנסות תאגידים, תשואות מונעות AI, או רווחי הון של העשירים ביותר - קטגוריית מדיניות שדחפה את מארק אנדריסן לתמוך בטראמפ, לאחר שביידן הציע להטיל מס על רווחי הון לא ממומשים ב-2024. החברה גם מעלה אפשרות ל"מס על רובוטים", רעיון שהעלה ביל גייטס כבר ב-2017, לפיו רובוט ישלם למערכת את אותו סכום מיסים כמו האדם שהוא החליף.

קרן עושר ציבורית - נתח ל-AI לכל אזרח

אחת ההצעות המעניינות ביותר היא יצירת קרן עושר ציבורית (Public Wealth Fund) שתעניק לאזרחים אמריקאים נתח אוטומטי בחברות AI ובתשתיות בינה מלאכותית, גם אם הם לא משקיעים בשוק, בזמן שכל התשואות יחולקו ישירות לאזרחים. ההצעה עשויה לפנות לאמריקאים שצפו בשוק המניות מתנפח הודות ל-AI מבלי לראות השפעה אישית מרווחים אלו.

רעיון זה ייחודי אך רלוונטי במיוחד לשוק הישראלי, בו פערי העושר גדלים והחשש מאבטלה טכנולוגית הולך וגובר. חברות ישראליות רבות כבר מיישמות כלי AI, ושאלת "החלוקה ההוגנת" של הרווחים מטכנולוגיה זו רלוונטית גם כאן.

שבוע עבודה בן ארבעה ימים - באחריות התאגידים

מספר הצעות של OpenAI מתמקדות בעבודה, כולל סבסוד שבוע עבודה בן ארבעה ימים ללא אבדן שכר, הצעה שמתיישבת עם ההבטחות של תעשיית הטכנולוגיה שבינה מלאכותית תעניק לבני אדם איזון טוב יותר בין עבודה לחיים. החברה גם מציעה שחברות יגדילו את ההפרשות לפנסיה, יכסו חלק גדול יותר מעלויות הבריאות, ויסבסדו טיפול בילדים או בקשישים.

באופן מעניין, OpenAI ממסגרת הצעות אלה כאחריות תאגידית ולא ממשלתית, מה שמשאיר בחוץ את האנשים שבינה מלאכותית צפויה לעקור הכי הרבה. אם אוטומציה מבטלת את עבודתך, ביטוח הבריאות המסובסד על ידי המעסיק וההפרשות לפנסיה שלך עלולים להיעלם איתה.

עם זאת, OpenAI מציעה בנפרד חשבונות הטבות ניידים שילוו עובדים בין משרות, אך אלה עדיין תלויים ככל הנראה בתרומות מעסיק או פלטפורמה, ונעצרים הרבה לפני כיסוי אוניברסלי מגובה ממשלה שבאמת יגן על אנשים שבינה מלאכותית תעקור לחלוטין.

AI כשירות ציבורי ותשתית לאומית

OpenAI מציעה להתייחס לבינה מלאכותית כאל שירות ציבורי, ולשם כך מציעה שהתעשייה והממשלה יעבדו יחד כדי להבטיח שבינה מלאכותית תישאר נגישה ובמחיר סביר, במקום להיות מבוקרת רק על ידי מעט חברות. ההצעה כוללת הרחבת תשתית החשמל לתמיכה בדרישות האנרגיה של AI והאצת בניית תשתיות בינה מלאכותית באמצעות סבסוד, זיכויי מס או נתחי הון.

עבור ישראל, מדינה עם משאבי אנרגיה מוגבלים ועלויות חשמל גבוהות, הדיון על תשתיות AI הוא קריטי. השאלה היא האם חברות ישראליות קטנות יוכלו להתחרות בעידן שבו גישה למשאבי חישוב ואנרגיה הופכת למכשול כניסה מרכזי.

מהמשבר לחזון - ובחזרה למציאות

OpenAI מכירה בכך שהסיכונים של בינה מלאכותית חורגים מאובדן מקומות עבודה, וכוללים שימוש לרעה על ידי ממשלות או גורמים עוינים, ואפשרות שמערכות יפעלו מעבר לשליטה אנושית. כדי למתן איומים אלה, היא מציעה תוכניות בלימה לבינה מלאכותית מסוכנת, גופי פיקוח חדשים והגנות ממוקדות נגד שימושים בסיכון גבוה כמו התקפות סייבר ואיומים ביולוגיים.

המסגרת של OpenAI מגיעה שישה חודשים לאחר שהמתחרה Anthropic פרסמה את תוכנית המדיניות שלה, שהציגה מגוון תגובות אפשריות לשיבוש מונע AI.

"אנו נכנסים לשלב חדש של ארגון כלכלי וחברתי שיעצב מחדש באופן יסודי עבודה, ידע וייצור", כתוב במסמך שפרסמה OpenAI. לדברי המסמך, הנושא מצריך "סדר יום חדש של מדיניות תעשייתית שמבטיח שאינטליגנציה-על תועיל לכולם".

החברה מצטטת תקופות קודמות של טלטלה כלכלית כמו התקופה התעשייתית, ומצביעה על האופן שבו תנועות כלכליות ופיננסיות חדשות כמו ה-New Deal הבטיחו ש"צמיחה תתורגם להזדמנויות רחבות יותר ולביטחון גדול יותר על ידי בניית מוסדות ציבוריים חדשים, הגנות וציפיות לגבי מה שכלכלה הוגנת צריכה לספק".

השאלה המרכזית היא אם OpenAI, שעברה משינוי ממעמד עמותה למטרות רווח לחברה למטרות רווח בשנה שעברה, מהלך שהוביל מבקרים להטיל ספק האם המשימה המוצהרת שלה תואמת את הצורך שלה לצמוח ולמלא את חובתה הנאמנותית כלפי בעלי המניות, באמת מחויבת לחזון זה של שיתוף עושר, או שזו בעיקר יוזמת יחסי ציבור מתוחכמת.