
Poke: סוכן AI אישי דרך הודעת טקסט שמגיע למיליון משתמשים
סטארט-אפ בשווי 300 מיליון דולר מציע אלטרנטיבה צרכנית ל-OpenClaw באמצעות ממשק הודעות פשוט. המוצר מאפשר אוטומציה וביצוע משימות יומיומיות ללא ידע טכני, תוך שימוש במודלי AI מרובים וצמיחה של 1000% בחודשיים האחרונים.
הדור הבא של סוכני AI מגיע דרך SMS
בעוד ענקיות הטכנולוגיה מתמקדות בפתרונות AI מורכבים לארגונים, סטארט-אפ אמריקאי בשם Poke מציע גישה שונה לחלוטין: סוכן AI אישי שפועל דרך הודעות טקסט רגילות ב-iMessage, SMS, Telegram ובחלק מהשווקים גם ב-WhatsApp.
רוצה להישאר מעודכן ב-AI?
הירשם לדיוור השבועי שלנו וקבל עדכונים, המלצות על כלים, חדשות ודוחות מיוחדים
כפי שפורסם היום ב-TechCrunch, Poke, שהושקה באופן פומבי במארס 2026, גייסה לאחרונה 10 מיליון דולר נוספים בסיבוב מימון שהעלה את שוויה ל-300 מיליון דולר . זאת בנוסף לסיבוב ראשוני של 15 מיליון דולר שגויס בשנה שעברה, בהובלת Spark Capital ו-General Catalyst.
פשטות מול מורכבות טכנית
בעוד פתרונות כמו OpenClaw של Anthropic דורשים התקנה דרך טרמינל, ניהול תלויות וידע טכני מתקדם, Poke מציעה חוויה הפוכה לחלוטין. כל מה שנדרש הוא ביקור באתר Poke.com, הזנת מספר טלפון, ואפשר להתחיל- ללא אפליקציה, ללא רישום מסובך וללא הגדרות מורכבות.
מרווין פון הגן, מייסד שותף של The Interaction Company of California אשר עומדת מאחורי המוצר, מסביר כי הרעיון נולד ממוצר קודם של החברה - עוזר AI למייל. "שמנו לב שאנשים רצו להשתמש ב-Poke לכל דבר. גם כשהוא היה מיועד רק למייל, אנשים ביקשו ממנו לתזכר אותם לקחת תרופות, לספר להם על תוצאות משחקים, להזהיר אם צריך לקחת מטריה ועוד משימות רנדומליות", הוא אומר.
ארכיטקטורה גמישה ואוטומציות בקוד טבעי
בניגוד למתחרים שמוגבלים למודלי AI של ספק אחד, Poke משתמשת בגישה אגנוסטית. המערכת בוחרת את המודל המתאים ביותר לכל משימה - בין אם זה מודל של אחד מספקי ה-AI הגדולים או מודל קוד פתוח. "זה אחד החוזקות העיקריות שלנו לטווח ארוך", מציין פון הגן, "כמעט כל המתחרים שלנו הם חברות טכנולוגיה גדולות ומעבדות שכבולות לספק ספציפי".
המערכת כוללת מאגר של "מתכונים" (Recipes) - אוטומציות מוכנות מראש בתחומים כמו בריאות וכושר, פרודוקטיביות, פיננסים, לוח שנה, נסיעות, בית חכם, חינוך ודואר אלקטרוני. אלה עובדים עם שירותים מוכרים כמו Gmail, Google Calendar, Outlook, Notion, Linear, ומכשירי חכמים של Philips Hue, Sonos ואחרים.
בשבועיים האחרונים יצרו משתמשי Poke אלפי מתכונים ואוטומציות נוספים, והחברה מתכננת להוסיף אותם למאגר לגילוי. כתמריץ, היא מציעה לשלם ליוצרים בין 10 סנט לדולר (תלוי במיקום הגיאוגרפי) עבור כל משתמש שנרשם דרך המתכון שלהם.
מודל תמחור דינמי ופתרון ל-WhatsApp
השימוש הבסיסי ב-Poke הוא חינמי, ומשם המחיר נקבע באופן דינמי לפי השימוש. בתקופת הבטא, משתמשים היו צריכים למעשה לנהל משא ומתן עם סוכן ה-AI על המחיר החודשי, שנע בין 10 ל-30 דולר. כיום, התמחור מבוסס על סוג השימוש: שאילתות שלא דורשות נתונים בזמן אמת יכולות להישאר חינמיות, בעוד אוטומציות שרצות על כל מייל נכנס או צ'ק-אין לטיסות יעלו יותר.
"אנחנו באמת לא רוצים להרוויח כסף, אלא לצמוח", אומר פון הגן בגילוי לב. "אנחנו רוצים לבנות מוצר למיליארד אנשים, והמונטיזציה היא משנית".
אתגר מיוחד עמד בפני החברה עם WhatsApp, לאחר ש-Meta חסמה צ'אט-בוטים כלליים בסתיו 2025. אולם רגולטורים מהאיחוד האירופי, איטליה וברזיל פתחו חקירות אנטי-טראסט שהובילו להחזרת Poke לברזיל, ותקווה להרחבה גם לאירופה כאשר Meta תוריד את העלויות הגבוהות שהיא גובה, מה שפון הגן מכנה "ציות זדוני".
צמיחה מהירה ומשקיעים מהשורה הראשונה
החברה בת 10 העובדים לא חושפת את מספר המשתמשים המדויק, אך מציינת כי הוא גדל פי 10 בחודשיים האחרונים. כאינדיקציה, Poke הופיעה בראש לוח המובילים של Vercel AI Gateway.
מעבר למשקיעים המוסדיים, הסטארט-אפ משך תשומת לב של משקיעים מרשימים במיוחד: האחים ג'ון ופטריק קוליסון (מייסדי Stripe), האחים ג'ייק ולוגן פול, לוגן קילפטריק מ-DeepMind, ג'ואן ג'אנג מ-OpenAI, וסקוט וו ווולדן יאן (מייסדי Cognition). לרשימה מצטרפים גם גיירמו ראוך ממייסדי Vercel, קן האוורי ממייסדי PayPal, אראש פרדוסי ממייסדי Dropbox, ועוד שמות נוצצים מעולם ההשקעות.
משמעות לשוק הישראלי
עבור חברות ישראליות וסטארט-אפים מקומיים, Poke מייצגת מגמה משמעותית: הדמוקרטיזציה של טכנולוגיות AI מתקדמות. בעוד שפתרונות ארגוניים כמו OpenClaw דורשים משאבי פיתוח ותשתית משמעותיים, פלטפורמות כמו Poke מאפשרות אינטגרציה מהירה וזולה של יכולות אוטומציה מתקדמות.
היעדר תמיכה בעברית בשלב זה עשוי להוות אתגר, אך הארכיטקטורה הגמישה של המערכת והיכולת לעבוד עם מודלים מרובים מציבה אותה במצב טוב להרחבה עתידית. חברות ישראליות העוסקות בפיתוח כלי פרודוקטיביות וממשקי שיחה יצטרכו להתחשב במגמה הזו של מעבר מאפליקציות ייעודיות לחוויות מבוססות הודעות.
