הוותיקן, אפריקה ובינה מלאכותית: מה מסתתר מאחורי הוויכוח האתי

ועידת AI בוותיקן: כשהכנסייה נפגשת עם ג'וי בואולאמויני

באמצע מאי 2026, באוניברסיטה האורבניאנה הפונטיפיקלית ברומא, התכנסו עיתונאים, מדענים, אתיקנים ומומחי תקשורת לכנס שאורגן על ידי ה-Dicastery for Communication של הוותיקן תחת הכותרת 'שמירה על קולות ופנים אנושיים'. הכנס נערך ב-21 במאי, בהשראת מסרו של האפיפיור ליאו ה-14 ביום התקשורת החברתית העולמי ה-60.

האירוע לא היה עצרת דתית. הוא היה דיון מהותי ופרקטי על שאלות שכל ממשלה, רגולטור וחברת טכנולוגיה עוסקת בהן כעת, ובמרכזן: מי אחראי כשה-AI פוגע?

ג'וי בואולאמויני ו"הפרט המקודד"

אחת הקולות הבולטות בכנס הייתה ד"ר ג'וי בואולאמויני, חוקרת ופעילה בתחום האתיקה של AI שידועה בעבודתה על הטיות בזיהוי פנים. כפי שפורסם ב-Vatican News על ידי כריסטין מאסיבו, בואולאמויני תיארה את הכנס כ"השיחה העשירה ביותר על AI שהשתתפה בה", לנוכח הגיוון של המשתתפים.

בואולאמויני הציגה את המושג שהיא מכנה "פרט מקודד" - אדם שנפגע, מופלה או מנוצל דרך מערכות AI. היא הדגישה שאיש אינו חסין: מתמונות מניפולטיביות של אישי ציבור ועד דיפייקים מיניים המכוונים לנשים וילדות.

היא תבעה להכיר בזכויות ביומטריות וזכויות יצירה - ההגנה על זהות, קול ויצירה של אנשים שכעת ניתן לשכפל אותם ללא הסכמה.

אפריקה: משאב דיגיטלי או שותף בעיצוב?

הדיון האפריקני היה, אולי, החלק המשמעותי ביותר מבחינה מבנית. פרופסור בנג'מין רוסמן מאוניברסיטת ויטווטרסרנד בדרום אפריקה הצביע על אתגר מובנה: ביבשת עם למעלה מ-2,000 שפות, רובן "שפות ממשאבים מועטים", אין מספיק נתונים לאמן מודלים בצורה אפקטיבית. המשמעות היא שאוכלוסיות שלמות פשוט אינן מיוצגות ב-AI שקובע עליהן החלטות.

בואולאמויני הרחיבה את האבחנה והזהירה מפני "גל שני של קולוניאליזם דיגיטלי": חילוץ נתונים דיגיטליים אפריקניים לטובת תאגידים זרים, ללא תועלת לקהילות המקומיות. היא ציינה לחיוב פלטפורמות כמו FarmerLine שמפתחות כלים חקלאיים בשפות מקומיות.

היוזמה Deep Learning Indaba, המאגדת חוקרים אפריקנים, הוזכרה כדוגמה לבניית תשתית AI שמוטמעות בה ערכים מקומיים ולא רק ערכי ה-Silicon Valley.

עמדת הכנסייה: AI כלי, לא תחליף

הכנסייה הקתולית ניסחה עמדה ברורה: AI הוא כלי, לא תחליף לאינטליגנציה אנושית או לנוכחות רוחנית. האב פאוסטין פוראהה הפנה לתיעוד הוותיקני Antiqua et Nova, שם נקבע שה-AI יכול לתמוך בתקשורת אך אינו יכול להחליף אינטראקציה אנושית אמיתית.

אנסטאנסיה מקונו, שהציגה פרספקטיבה משפטית ותקשורתית, הזכירה את הפילוסופיה האפריקנית Ubuntu - "אני קיים משום שאנחנו קיימים" - ככלי מושגי לביקורת מערכות AI שמחלישות קשרים קהילתיים.

הדיון הזה אינו רחוק מהמציאות הישראלית. ישראל היא יצואנית מובילה של טכנולוגיות זיהוי פנים וניתוח ביומטרי. חברות כמו AnyVision ו-Corsight AI פועלות בשווקים גלובליים, כולל במדינות מתפתחות. הדרישות שהועלו בוועידה - לרגולציה על שימוש בנתונים ביומטריים, לייצוג שפות ותרבויות מיעוט ולשקיפות אלגוריתמית - מתיישבות ישירות עם הדיונים שמתנהלים כעת בפרלמנט האירופי ובגופי התקנון הגלובליים שאליהם חברות ישראליות חשופות.

המסר של הכנס ברומא פשוט: הפרצה בין מי שמפתח AI לבין מי שחי תחת השפעותיו הולכת ומתרחבת, ומי שלא ישב בחדרים שבהם נקבעים הכללים ישלם את המחיר.